מערכת המשפט מתבססת רבות על ידע אקדמי ותיאורטי. יצירת ידע יכולה לגרום, בטווח זמן בינוני-רחוק, לשינוי מדיניות משמעותי.

דוגמה מאתר “המכללה למינהל”

איתור קבוצה לה שאיפות למנהיגות ואקטיביזם, טיפוחה והשקעה בה. מטרת קורסים אלו הינה השקעה במנהיגות העתיד, תוך סיוע בבניית רשת קשרים וכישורים.

כלי מאתר “Inc”

דוגמה מאתר “קרן מנדל”

תוכנית אליה יכולים תלמידים לתארים מתקדמים להגיש הצעות מחקר. ההצעות הזוכות יקבלו מלגה לחקר הנושא אותו הציעו, ויפתחו בכך תחום ידע חדש.

דוגמה מאתר “פורום קהלת”

גופים שמפסידים בבית המשפט בעקבות עבירה על החוק, יחששו מחזרה על אותה התנהגות מעוולת כדי להימנע מהפסדים כספיים נוספים. בכך יושג האפקט הרצוי.

דוגמה מאתר “האגודה לזכויות האזרח”

הקמת תא אקטיביסטי בקמפוס של מוסד להשכלה גבוהה שמטרתו לקדם נושא או אג׳נדה מסוימים, מתוך הבנה שסטודנטים אקטיביסטים מהווים את שכבת ההנהגה הבאה במדינה.

דוגמה מאתר האוניברסיטה העברית

המדינה מפעילה הליך של קולות קוראים באמצעות הרשויות המקומיות, בו היא מציעה להן לספק שירות מסוים בתמורה לתקציב גבוה. במצב כזה, לרשות הארגונים עומדת האפשרות לפנות לרשות ולהציע שיתוף פעולה בסיפוק השירות. אפיק פעולה זה דורש יוזמה מצד הארגון ורתימה של הרשות, שלעיתים לא מודעת לקול הקורא.

מאגר קולות קוראים באתר GOV.IL

רשויות מקומיות, ממש כמו משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים, מחויבות לעמוד בסטנדרטים של מנהל תקין. אפשר להשתמש בנהלים הללו כדי לבקש מידע או להאיר על בעיה, ובכך להוביל לפעולת תיקון בתוך הרשות המקומית שתקדם את מטרת הארגון.

כלי למידע על רשויות והשוואה של ‘הסדנה לידע ציבורי’

מדריך על שקיפות ברשות המקומית של ‘פורום ה15’

דו”ח על פעילות הביקורת ברשויות מאתר מבקר המדינה

ארגונים וגופים המעוניינים להבין טוב יותר את קהל היעד מולו הם פועלים ולהנכיח את עמדת הציבור בשיח בנושא מסוים, יכולים לקיים היוועצות המונים ביחס לסוגיה.

מודל “אדריכלי שיתוף” מאתר משרד החינוך

מדריך באתר משרד ראש הממשלה

כלי מאתר חברת “תובנות”

בשנים האחרונות הבינו בממשלה וברשויות ציבוריות את חשיבות שיתוף הציבור בצמתי הכרעה משמעותיים העומדים בפניהן. תהליכים אלו מאפשרים לציבור להשמיע את דעתו בפני הגוף המקצועי שאמון על קבלת ההחלטות.

מדריך באתר “שיתופים”

מדריך מאתר משרד ראש הממשלה

דוגמה מאתר עיריית תל אביב

בשנים האחרונות מתפתח תחום שיתוף הציבור ברשויות המקומיות, שהופך את התושבים לחלק מהותי ומשפיע בתהליך קבלת ההחלטות. אחד הביטויים לכך הוא קיום אסיפת עם – אסיפה פנים אל פנים, הפתוחה לכלל תושבי הרשות ובה משתתפים נציגי הרשות הרלוונטים. כך נוצר קשר ישיר בין התושבים לנציגי הציבור, שיכול לספק תמיכה רחבה למהלכים משמעותיים.

שיתוף ציבור ברשויות מקומיות הרצאת הפל”א מאת מורן נגיד

מדריך לשיתוף ציבור אפקטיבי של ‘פורום ה15’

תהליכי שיתוף: כיווני פעולה והמלצות / קהלת, מנהיגות אזרחית ועיריית חיפה

מידע על אסיפות עם מאתר דמוקרטיה 3.0

חקיקה היא הדרך הדמוקרטית הידועה ביותר לקידום אג’נדה, מה שגורם לארגונים רבים להשקיע מאמצים בשינויה בצורה שתשרת את האינטרס הציבורי אותו הם מקדמים.

מדריך חקיקה באתר שלנו

שדולה בכנסת הינה אסופה של חברי כנסת ממפלגות שונות המקדמים תחום מסוים. שדולה זו מהווה כתובת לארגונים ופעילים חברתיים לקידום אג’נדות שונות.

כלי מאתר הכנסת

מדריך באתר שלנו

קבוצת אנשים מתחום תוכן או מקצוע מסוים המנסים לקדם אג’נדה ספציפית בתחום בו הם עוסקים. הקבוצה מהווה מקום להתלבט, להתייעץ ולרכוש ידע מקצועי חדש ממומחים מקבילים בתחומך.

דוגמה מקבוצת “עירוניות מתחדשת בישראל”

רשימת תפוצה מהווה כלי אפקטיבי של ארגונים לעדכן ולעמוד בקשר מעת לעת עם אנשים שהביעו בעבר הזדהות כלשהי עם ערכי הארגון, לעדכן אותם בתמונת המצב ולחבר אותם לקמפיין מתהווה.

מדריך מאתר “Wired Impact”

רשימת מיילים אליה מנויים בעלי תפקיד או מקצוע מסוימים, המאפשרת להם להתעדכן תדיר בנעשה בתחום ובכך ליצור רשת מקצועית חזקה תוך מיתוג הארגון כבעל ידע ומקצועיות באותו תחום.

דוגמה מפורטל בריאות הנפש בישראל

היתרון בקמפיין עם משפיענים הוא ניצול פופולריות קיימת בקרב קהל יעד מוגדר. שלבים נדרשים: בחירת קהל יעד, זיהוי מוביל דעה פוטנציאלי, יצירת אינטרס משותף ושימוש נכון במעמדו וביתרונותיו.

מדריך בבלוג של רועי ריבק

דוגמה מערוץ היוטיב של “ישראל בידור”

קליניקה משפטית היא קורס אקדמי במוסד להשכלה גבוהה בה עוסקים הסטודנטים בנושא פרקטי מסוים ומקדמים אותו בפועל.

דוגמה מאתר אוניברסיטת ת”א

תקופת בחירות מהווה הזדמנות חשובה לקידום מטרות שונות. פעולות מדויקות בתקופה זו יכולות להביא לתוצאות שלא ניתן היה להשיגם בתקופות אחרות.

מדריך באתר שלנו

מועצת מנהלים קובעת מדיניות, מנהלת ומפקחת בגופים אזרחיים וציבוריים. על ידי יצירת פלטפורמות להתמקצעות ניהולית יכולה החברה האזרחית לסייע בקידום האיכות הניהולית בחברה האזרחית ובחברות ממשלתיות.

דוגמה מאתר הג׳וינט

דוגמה מערוץ היוטיוב שלנו

מודל המגדיר תנאים ועקרונות יסוד לפעולה באמצעות רתימת כלל בעלי העניין הרלוונטיים: מהמגזר האזרחי, הציבורי, העסקי, האקדמי והפילנתרופי. כל יוזמה מנוהלת על ידי ארגון שדרה.

דוגמה לקולקטיב מאתר “שיתופים”

דוגמה לארגון שדרה מאתר “שיתופים”

הודעה לציבור על תמיכה או שיתוף פעולה (למשל תקצוב, תמיכה, מלגה, הכשרה או מענק), לצורך חד פעמי או לפרק זמן ממושך, בהתאמה לתנאי סף או קריטריונים מסוימים.

דוגמה מהאתר שלנו

פיתוח רשת או קהילת תורמים זו קריאה מתמשכת לציבור להשקיע בעשייה אזרחית מסוימת באמצעות מתן תרומה קבועה. על ידי כך מעגלים רחבים יותר מהציבור יכולים לקחת חלק בפעילות.

מדריך באתר שלנו

פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, וואטסאפ, לינקדאין וטיק-טוק הן כיכר העיר החדשה/ישנה, ודרכן ניתן להפיץ את מסריו של הארגון לקהל העוקבים והמתעניינים.

מדריך באנגלית בנושא פייסבוק באתר “Constant Contact”

מדריך באתר שלנו על ווטאספ

מדריך באתר שלנו על לינקדאין

קבוצה של אנשי מקצוע ומחקר מתחום מסוים שמבצעת בירור ולמידה של תחום תוכן, ובכך מנסה לקדם גישות חדשות בתחום.

דוגמה מאתר “המכון הישראלי לדמוקרטיה”

קבוצות ווטסאפ/טלגרם מהוות דרך משמעותית לתקשר עם קבוצות באופן מהיר ויעיל, ולבנות קהילה אקטיבית לקידום נושא.

מדריך על וואטסאפ VS טלגרם באתר שלנו

מדריך על לינקדאין באתר שלנו

מדריך על ווטאספ ביזנס באתר שלנו

דוגמה – מורד שטרן באתר “SLIDESHARE”

בניית קאדר (cadre) של מומחים בעלי שם בתחום מסוים המביעים דעה בהתנדבות בתחום מומחיותם. הם יכולים לבקש להביע דעה זו גם בפני בית המשפט, בקשה להצטרף כידיד בית המשפט, אך גם בפורומים ציבוריים שונים.

דוגמה מעמוד “חוג הפרופסורים”

פרקטיקה בה גוף ציבורי או פרטי מעניקים פרס בתחום מסוים. עצם אירוע קבלת הפרס, השיקולים בבחירת הזוכים והוועדה מהווים נדבכים ביצירת תודעה חיובית ביחס לנושא סביבו ניתן הפרס.

דוגמה מאתר “פרס מוסקוביץ”

ברוב הרשויות המקומיות בארץ פועלים המרכזים הקהילתיים (או בשמם השגור יותר, מתנ”סים), שנועדו לבנות קהילות מקומיות ברשת ארצית. הם מהווים למעשה זרוע ביצועית לפרויקטים ממשלתיים ומוניציפליים, בעיקר בתחומי תרבות, חינוך ואוכלוסיות מיוחדות.

מידע על מרכזים קהילתיים מאתר החברה למתנ”סים

דוגמה לפעילות עם מתנ”סים של “8200 אקדמי”

מידע על המרכזים הקהילתיים מאתר מבקר המדינה

קשר עם ח”כ יכול לשמש לצרכים שונים: שיתוף פעולה, קבלת מידע, העברת ביקורת, הבעת דעה על מהלך ציבורי ועוד. לצורך כך יש לבחור בתבונה בח”כ המתאים, להכיר את אמצעי הפנייה הקיימים ולדעת כיצד לשמר קשרים.

מדריך באתר ״הרשת להתנדבות ישראלית״

בכל מקרה של סוגיות הנתפסות כחורגות מכללי האתיקה העיתונאית והסיקור האחראי ניתן להגיש תלונה בנושא לגופים המטפלים בכך.

דוגמה מאתר ״המועצה הציבורית לעיתונות ולאתיקה״

דוגמה מאתר ״מועצת העיתונות בישראל״

קהילה חזקה מתפתחת או נבנית סביב מנהגים, מסורות או סמלים. חברי הקהילה שומרים על מנהגים משותפים, מספרים ומשמרים מסורות, בעלי זהות משותפת ומזדהים עם סמלים משותפים.

כלי מאתר “Coggle”

דוגמה מדף הפייסבוק “אבא פגום”

רשויות רשאיות להעניק הנחה או פטור מתשלומי ארנונה למוסדות ללא כוונות רווח על פי תבחינים שונים של משרד הפנים.

מידע על ההליך מ”האוגדן” של ‘מנהיגות אזרחית’

דוגמה להנחות בארנונה באתר עיריית ירושלים

פורום בין־ארגוני מקבץ לתוכו מגוון ארגונים, לעיתים במגזרים השונים, שרתומים יחד לקידום מטרה רחבה יותר מאשר המטרה של כל ארגון לחוד. פורומים בין־ארגוניים מנסחים סדר יום, בונים שיתופי פעולה ומשתפים במידע רלוונטי לקידום אפקטיבי של נושא.

דוגמה מ”פורום ארגוני השלום”

שגרירים ישראלים מייצגים את ישראל מול מדינות זרות ברחבי הגלובוס. פגישות עם שגרירים אלו יכולה לסייע להם בהבנה וחידוד של העמדה הישראלית, ולהצגה טובה יותר שלה לגורמים שונים בעולם.

דוגמה מאתר שגרירות סין

יצירת פלטפורמות המאפשרות לשגרירים להכיר לעומק ובאופן אישי את המציאות המורכבת בישראל ובכך להשפיע על הדיווח אותו ימסרו למדינותיהם.

דוגמה מארגון “European Union in Israel”

עתירות הדורשות מרשות ציבורית לחשוף מידע הקיים ברשותה לטובת האזרח, בהתאם לחוק חופש המידע הקובע כי זכותו של כל אזרח לקבל מידע המצוי בידיה.

מדריך באתר שלנו

כלי מאתר משרד המשפטים

עתירה מנהלית מוגשת נגד רשות שלטונית לבית משפט מנהלי ותוקפת החלטות, מעשים ומחדלים של רשויות ציבוריות.

מידע מאתר “נבו”

עתירה לבית המשפט העליון בסוגיה כבדת משקל כדי לדרוש שינוי של מדיניות הננקטת על ידי הרשות. לרוב מדובר בסוגיות עקרוניות ומשמעותיות מאלו הנתקפות בעתירות מנהליות.

מדריך באתר שלנו

מנגנונים בינלאומיים מבוססים על בירוקרטיה ולכן ניתן לעיתים לתקוף את המנדט שניתן להם או לדון בגבולותיו.

דוגמה מאתר ״מידה״

דוגמה מערוץ היוטיוב של UN watch

ועדות בינלאומיות ממונות במקרים רבים על ידי גופים פוליטיים, ולפיכך מוטות לעיתים באופן חריף נגד ישראל. הצגת אנשי הוועדה כבעלי דעה קדומה וכאנטי ישראליים יכולה להקהות את תוצאות מסקנותיה.

דוגמה מאתר ״וואלה״

דוגמה מאתר ״ערוץ 7״

ויקיפדיה היא אחד ממקורות המידע הנצפים והמשפיעים בעולם. השתתפות אפקטיבית במנגנון העריכה והביקורת שלה עשויה להוות כלי עבודה משמעותי להנגשת מידע לציבור הרחב ולהשפעה על השיח הציבורי.

מדריך מהאתר שלנו

החתמת מספר רב של אנשים על עצומה הקוראת לפעולה בדבר מה, מתוך רצון ליצור הד ציבורי לאותה מטרה.

מדריך באתר “כותב טוב”

מספר גופים מפרסמים הצהרה הנוגעת לעניין נקודתי, כפעולת אד-הוק. הכוח במקרה זה אינו במספר האנשים החתומים עליה, אלא בקרדיט הציבורי שיש לגופים ולארגונים השונים החותמים בשם מעמדם ואנשיהם.

דוגמה מעמוד “הפורום המשפטי למען ישראל”

עיתון מקוון עצמאי, בשונה מזה המודפס, אינו מחויב בריצוי עורכים, מפרסמים ובעלים ועל כן משמש ככלי דיווח ישיר אל הציבור, תוך קביעה עצמאית של סדר העדיפויות.

דוגמה מאתר ״Telecom News״

דוגמה מאתר ״Foleon״

השפעה באמצעים כלכליים היא דרך לקדם מטרות אידיאולוגיות שונות בפעולה אזרחית כלפי חברות מסחריות ואפילו כלפי מדינות. פרקטיקה נפוצה היא עידוד רכישת או החרמת מוצרים מסוג מסוים.

מדריך באתר ״המועצה הישראלית לצרכנות״

ועדות בינלאומיות רבות עוסקות בישראל ובנושאים הקשורים אליה. זיהוי הוועדות והבאת עדויות אישיות יכולה לשנות את מאזן הכוחות בוועדה, או את דעת הקהל נגדה.

דוגמה מאתר ארגון “עדאלה”

הקונגרס האמריקאי הוא מרכיב במעצמת העל ארה”ב ויכולת ההשפעה שלו על ישראל היא רבת פנים. באמצעות קידום של יוזמות בקונגרס ניתן להגיע ליכולת השפעה כבדת משקל.

מדריך באתר שלנו

אמצעי אפקטיבי להסברה ולהעברת מסרים מורכבים באופן פשוט, שמאפשר להימנע מחלק מהמסננים הקיימים. יצירת סרטון איכותי דורשת משאבים ומקצועיות בכתיבה, בגרפיקה, בעריכה, בפסקול, בבימוי ועוד, אך ההשפעה הפוטנציאלית רבה.

מדריך באתר ״99Designs״

דוגמה מאתר ״JCPA״

לדעת הקהל בחברה דמוקרטית השלכות ישירות על קביעת מדיניות וקבלת החלטות. לכן, הסקר זו פרקטיקה נפוצה ויעילה לשקף מידע לציבור ולבעלי תפקידים בכל השדרה הציבורית, ומכאן להשפיע בקביעת סדר היום.

דוגמה מאתר “מידה”

פיתוח, איסוף וקטלוג של ידע מקצועי ויישומי בתחומי עניין שונים ומתן אפשרות יעילה לחיפושו באמצעות מנוע חיפוש.

דוגמה מאתר “הג׳וינט”

להחלטות מדיניות ותקציביות יש השלכות שנוגעות לאזרח הקטן. הנכחת הפגיעה באזרח, או לחלופין השיפור במצבו ובמעמדו, מהווים דרך לערער או לתמוך במדיניות מסוימת.

דוגמה מאתר “ObamaCareFacts”

הסיור מבקש להציג לאנשי תקשורת, המתמקדים בעבודתם באותו תחום שהסיור עוסק בו, את מצב העיניים לפי זווית ראייה מסוימת ובכך לחשוף אותם לנושא ולעודד סיקור וחשיפה על אודותיו.

מדריך באנגלית מאתר חברת “BLASTmedia”

קידום מדיניות או ערעור על מדיניות המתבצעים באמצעות הכנת חוות דעת הנוגעת לסוגיה בידי גילדה מקצועית.

דוגמה מאתר “וואלה”

עיסוק תקשורתי בתקציב המדינה נוטה לעסוק בגודלו ובחלוקתו למשרדים השונים. ברם, ניתוח מעמיק יותר מאפשר לראות לא רק איזה משרד קיבל איזה סכום, אלא מה בדיוק נעשה עם כל שקל ושקל. הבנה זו יכולה לסייע בגיבוש ניירות מדיניות ובהפעלת לחץ על גורמים רלוונטיים בממשלה לטובת שינוי מדיניות.

מבחר מדריכים בקטגוריית ״תקציב המדינה״ באתר שלנו

כלי של “מפתח התקציב”

דוגמא “תקציב בזמן מלחמה” מפודקאסט הממ”מ

תמיכה ממשלתית היא תקציב שאמור להינתן עבור מטרות מסוימות, אך לא תמיד מועבר בפועל. ניתן לבחון את הפערים בין תקציב מאושר לתקציב בפועל, ובכך לנטר פערים בין הצהרות לביצועים. בנוסף, ניתן לאתר תמיכות ומכרזים (מכרזי רכש ושירותים) הרלוונטיים לארגון. אפשרויות אלו ועוד עולות כתוצאה מניתוח תמיכות ורכש ממשלתי.

מדריך באתר שלנו

כלי מאתר הרכש הממשלתי

דוגמה מערוץ היוטיוב שלנו

בשנים האחרונות החלה הממשלה לפרסם את תוכניות העבודה שלה בקובץ מסודר, הנקרא “ספר תכניות העבודה הממשלתי”. ספר זה יכול לשמש ככלי אפקטיבי, החל מפיקוח על עבודת הממשלה באמצעות הדרג הנבחר (שרים, ועדות הכנסת וחברי כנסת), מבקר המדינה או גופים לא ממשלתיים, דרך ביקורת על התוכניות שנבחרו או לא נבחרו, ועד ביקורת על פערי הצהרות מול ביצוע.

מדריך באתר שלנו

כלי מאתר משרד ראש הממשלה

דוגמה – מדריך “תשתית לצמיחה”

קיימים מדריכים רבים שמיועדים לרגולטורים ומסייעים להם ביצירת רגולציה. הכרת החומרים הקיימים יכולה לסייע באיתור דרכים להשפעה על רגולציה מתעצבת וכן על רגולציה קיימת.

מדריך באתר שלנו

כלים מאתר הרגולציה הממשלתי

כלי לניהול מידע רגולטורי מאתר “המשחקיה”

כלי לשיתוף ציבור ברגולציה מאתר “המשחקיה”

כתיבת ניירות עמדה הבוחנים סוגיות מדיניות שונות ומציגים את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות פעולה. הנגשת ניירות עמדה לדרגים מקצועיים יכולה להשפיע על ההחלטות שיתקבלו.

מדריך מאתר “איילת צורי”

דוגמה מאתר החברה להגנת הטבע

הממשלה מקבלת החלטות רבות אך לא כולן באות לידי מימוש. מעקב מפורט אחרי יישום ההחלטות מהווה כלי חשוב בדרך לקידום מדיניות ומאפשר השוואה מוצקה של תכנון מול ביצוע, השוואה שיכולה לשמש כמנוף לחץ על משרדי ממשלה, אם יוכח שהחלטות שהתקבלו לא מיושמות בפועל.

כלי מאתר משרד ראש הממשלה

דוגמה מאתר “המרכז להעצמת האזרח”

דוגמה מאתר “רווח נקי”

דוגמה מאתר ״גלובס״

ניטור גיאוגרפי מהווה אמצעי ליצירת מעורבות אזרחית רחבה בסימון וניטור תופעות חיוביות או שליליות המתרחשות במרחב הקרוב לאזרח, לרוב על בסיס מדיום טכנולוגי ייעודי כמו Google Maps. ניטור גיאוגרפי מייצר תמונת מצב של התפשטות תופעה או ההתמודדות עימה ועם אזורי הריכוז שלה.

דוגמה מאתר המשרד להגנת הסביבה

ברשויות רבות ניתנת לאנשים או גורמים חיצוניים האפשרות להשתתף בוועדות של המועצה, או בישיבות של המועצה עצמה. אנשים אלה נקראים משקיפים ומהווים צינור נוסף להשמעת קול הציבור. לרובם מומחיות בנושא הנדון, ולכן אנשי החברה האזרחית מתאימים לשמש בתפקיד זה. בעיריות מסוימות למשקיפים ניתנת גם הזכות להצביע על החלטות.

מדריך הפל”א – יוזמת המשקיפה אורית אמיתי

דוגמה לפעילות משקיפים בעיריית רעננה

הפיכת מסר מורכב למשחק קליל ופשוט (PlayBuzz למשל) המסייעת לחיבור המשתמש למסר אותו רוצים להעביר.

מדריך באנגלית באתר ״Elearning Industry”

דוגמה מארגון “Games For Change”

באמצעות פעולה שיטתית ועקבית של חשיפת סילופים או מקרי השתקה בכלי התקשורת, ניתן לטפח צריכת מדיה מבוקרת יותר בציבור כמו גם להפעיל לחץ ולייצר ביקורת ציבורית.

דוגמה מאתר “פרספקטיבה”
“מדריך מעשי לקריאה ביקורתית” של שקוף ותומר אביטל

ארגוני חברה אזרחים רבים נעזרים רבות במתנדבים המונעים מרצון להשקיע מזמנם במטרה משותפת. כל מתנדב הוא אזרח פעיל שמשקף הזדהות עם מטרות הארגון.

כלי מאתר “שיתופים”

כלי באתר Helpi

כלים מאתר “המועצה הישראלית להתנדבות”

במערכת החינוך יש שעות העשרה רבות הנתונות לבחירתם של מנהלים ומורים. יצירת תכנים על ידי ארגון חברה אזרחית מהווה ערוץ להנגשת ידע והטמעת צורות חשיבה לתלמידי בית ספר, ולהשפעה על דור העתיד.

דוגמה מאתר עמותת “קדמה”

אחת הדרכים להשפיע על חברי כנסת היא יצירת לחץ ציבורי. כלי יעיל לכך הינו מעקב אחר פעילות נבחרי הציבור – למשל מעקב אחר הפער בין תדמית ציבורית לפעילות בפועל והנגשת המידע לקהל הרחב. למעשה, עצם הידיעה כי קיים מעקב ציבורי וממוקד משפיעה על התנהלות נבחרי הציבור.

דוגמה מאתר “על משמר הכנסת”

דוגמה נוספת מאתר “בטא מחוקקים”

מעקב תדיר אחר פעילות של נבחרי ציבור וגופים ציבוריים חושף את התנהלותם היומיומית, ויכול להצביע על פערים בין תדמית ציבורית והבטחות למעשים בפועל. השגת המידע – הזמין במקומות רבים, חלקו גלוי לכול – יכולה להביא להבנה מעמיקה של פעילות נבחר ציבור או גוף, ובכך לייצר מנוף לחץ לשינוי התנהגותו. בנוסף, עצם הידיעה על מעקב ציבורי אחר פעילות מסוימת נוטה לשנות את אופן ההתנהלות.

מדריך באתר “שקוף”

סכום חד־פעמי הניתן ליחיד או לגוף עבור מטרה ספציפית הקשורה לתועלת הציבור.

דוגמה מחברת “Google”

אגירת נתונים ומידע והצגתם בפומבי מאפשרת חשיפת מידע לציבור ולמקבלי ההחלטות בקרבם, ואפשרות למעקב ושיח ציבורי.

דוגמה מאתר ״NGO Monitor״

דוגמה מאתר “תארא ייעוץ אסטרטגי ומחקר”

מכתב עו”ד הממוען לגוף שלטוני או לרשויות התביעה שתכליתו הצפת בעיה או מדיניות המופעלת בניגוד לחוק או לפסיקה תוך דרישה לקידום הליך משפטי. מכתבים אלו יכולים להוות צעד מקדים לעתירה.

דוגמה מארגון “בצלמו”

רשויות מוניציפליות, כמו רשויות ממשלתיות, מקיימות מכרזים כדי למצוא ספקים לשירותים אותם עליהן להציע. לעיתים רשויות שונות יפעילו מכרז על אותו שירות או שירות דומה, והצלחה של ארגון לספק את השירות ברשות אחת תפתח דלתות לאספקתו בעוד רשויות.

מדריך להגשת תמיכות של ‘מנהיגות אזרחית’ 

מצגת ניהול קשר ויצירת שותפות מאתר “נובה”

אנשים אינם מודעים תמיד לזכויותיהם, ולעיתים מודעים אך אינם יודעים מה לעשות במקרה של פגיעה. איתור נפגעים, הענקת ידע וסיוע משפטי לשם מיצוי זכויותיהם יכולים לשנות מצב זה.

דוגמה מאתר “כל זכות”

מימון המונים הוא דרך לגייס סכומי כסף מהציבור. הצלחה בקמפיין מסייעת לארגון במימון פעילותו, אך גם בהשגת לגיטימציה ציבורית למטרותיו.

מדריך באתר שלנו

מחקר מדיניות מעמיק ונרחב שנערך על ידי מומחים בתחומם ביחס לסוגיה העומדת לדיון ציבורי.

דוגמה מאתר “מכון ון ליר”

אחת מאפשרויות ההשפעה ברמה המוניציפלית, ואולי אף ברמה הארצית בעתיד, היא כניסה למועצת הרשות. מדובר בתפקיד התנדבותי שדורש מחויבות גדולה, אך מאפשר לקחת חלק בכל הנוגע להחלטות רוחביות ברשות המקומית.

מדריך לנבחר מאתר משרד הפנים

מדריך לנבחר של ‘פורום קהלת’

מדריך של ארגון ‘עורכי דין לקידום מנהל תקין’

חוקים ותקנות בפורטל הבחירות לרשויות המקומיות

הקמת מועצה ציבורית היא פרקטיקה שנועדה להפקיע נושא מסוים מטיפול הקשרי, פוליטי או בלתי־תקין מנהלית, בטענה שדעת קהל ונציגי ציבור הם אלו שראויים לדון ולעסוק בסוגיה המהווה עניין ציבורי.

דוגמה מאתר היחידה הממשלתית למאבק בגזענות

יוזמה לשיתוף פעולה בין ארגונים ומכונים אזרחיים לבין משרדי ממשלה ואגפי משנה שלהם. יחד ניתן להקים צוותי עבודה וחשיבה, לגבש תוכנית עבודה או חזון, לפרסם דוחות ולהמליץ על צעדי מדיניות.

דוגמה מאתר “המכון הישראלי לדמוקרטיה”

מדריך לאזרח מכיל ידע וכלים המונגשים לכל המעוניין, מתוך רצון לעורר מספר רב יותר של אנשים לאקטיביזם בכל תחום שהוא.

מדריך באתר משרד העבודה והרווחה

מדריך באתר שלנו

מדידה שנעשית מתוך שיתוף פעולה בין ארגונים אזרחיים העוסקים בתחומים זהים ופועלים להשגת מטרות משותפות, או בין יחידות פנימיות בארגון גדול. המדידה כוללת הגדרת יעדים, הסכמה על אופן ביצועה, שיתוף בממצאיה והסקת מסקנות במקרה הצורך.

דוגמה מתוך אתר ״insights״

מדריך מתוך אתר ״שיתופים״

יוזמות רבות נופלות בשל מחסור בידע או בהבנה בסיסית של אופן הפעולה היזמי. מאיץ יוזמות מעניק ליזמים כלים וקשרים הנדרשים על מנת לממש את רעיונם לכדי הבשלה.

דוגמה מאתר “הכוורת”

הצגת דמויות לפי תחום עניין במטרה להנגיש מרואיינים פוטנציאלים לכלי תקשורת, מתוך שאיפה להוסיף ולקדם רעיונות וקולות חדשים בשיח הציבורי ובדעת הקהל.

דוגמה מאתר “JISS”

מאגר מומחים הינו מאגר, לרוב אינטרנטי, שמרכז שמות של מומחי תוכן או דרג מקצועי מסוים. מאגר כזה יכול להיות מורכב מדמויות מקצועיות שמציעות ייעוץ בתחום בו עוסק המאגר, לרכז דמויות שקשורות לתחום מסוים כדי להנגיש את הגישה אליהם לציבור, או בכדי ליצור שקיפות לגבי דמויות מובילות באותו נושא.

דוגמה מאגר את”י

דוגמה מאתר המומחייה 

המאגר הוא אמצעי לפתיחת צוהר והנגשה של דרכי השפעה לקהל היעד. המאגר מאפשר להכיר פרקטיקות וכלי עבודה על ידי פיתוחם או באמצעות איסוף וקטלוג של כלים קיימים. ניתן להציג בארגז את הכלים עצמם, דוגמאות או מדריכים לשימוש בהם, או כל אספקט אחר שמועיל לשימוש בכלי.

דוגמה מהעמוד הממשלתי “המשחקיה”

דוגמה נוספת מהאתר שלנו

מאגר ידע שיתופי מאפשר לארגונים ולפעילים בתחום מסוים לפתח ולסנכרן ידע נצבר ביחס לסוגיה ציבורית, ולהשתתף באופן אקטיבי בניסוח ובבניית דרכי התמודדות עימה.

דוגמה מאתר “אקו-ויקי”

עיבוד הניסיון שנצבר בתוך הארגון לפלטפורמה גלויה לציבור: מושגי מפתח, מאמרים, סקירות וכלים מאפשר לאזרחים ופעילים אזרחיים למידה והפקת מסקנות בתחומי העניין שלהם.

דוגמה מאתר “שיתופים”

דוגמה מאתר “Israel Impact“

דוגמה מאתר “קרן רש”י”

ארגונים בינלאומיים מסוימים כגון האיחוד האירופי, מונהגים על ידי קבוצה של נבחרי ציבור העומדים לבחירות מקומיות פעם בכמה שנים. בעלי תפקיד אלו מעוניינים להיבחר מחדש, ולפיכך קשובים ללחצים מהשטח.

דוגמה מאתר “The Guardian”

פעולה לוביסטית (קידום אג’נדה בכנסת) של ארגונים ואנשים שאינם מקבלים כסף עבור שירותי הלובי שלהם מטעמה של חברה מסחרית, אלא מנסים לייצג אינטרס ציבורי מסוים. הפעילות תמומן בד”כ על ידי תרומות קטנות של ציבור רחב.

דוגמה מארגון “האינטרס שלנו”

הכנסת ידיעה חדשותית, תגובה לכתבה, לעניין באירוע, להתראיין או לנהל קשר אישי עם איש תקשורת אלו רק מקצת מהפעולות במרחב העיתונאי – ואלו מרכיבים חיוניים בקידום סוגיות ציבוריות וסדר יום.

מדריך באתר שלנו

דוגמה מאתר “עד כאן”

ארגונים המעוניינים להשמיע את דבריהם בתגובה לעתירה מסוימת בבית המשפט יכולים לבקש מבית המשפט להצטרף לדיון כידיד בית המשפט, ובכך להשמיע את קולם ולנסות להשפיע על הכרעת הדין.

מדריך מבלוג אוניברסיטת בר אילן

דוגמה מאתר “עמותת המשפט בשירות הזיקנה”

טקסט קצר יחסית המתפרסם בעיתונות המציג את דעתו של הכותב. מטרת הטור הינה למסגר סוגיה ציבורית באופן שונה.

מדריך באתר “מרכז שלם”

יצירת אירועי תרבות המותאמים לקבוצה חברתית מסוימת יכולה לסייע בהעברת מסרים תרבותיים שונים לאותה קבוצה.

דוגמה מפרויקט “סינמאמע”

חזון משקף תמונת עתיד ארוכת טווח ואופטימית ביחס לסוגיה. חזון ציבורי הוא חזון שנבנה ונתמך בידי המונים שלקחו חלק, במעגלים שונים, בבנייתו ובעיצובו.

דוגמה מאתר תנועת “אור”

ועדת חקירה פרלמנטרית מוקמת על ידי הכנסת כדי לחקור נושא מסוים. לוועדה יש סמכות לזמן פקידי ציבור אך לא סמכות שיפוטית כמו לועדת חקירה ממלכתית.

מדריך באתר מרכז מחקר ומידע של הכנסת

דוגמה מאתר “כלכליסט”

ועדה ציבורית שמוקמת על פי החלטת הממשלה וממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ובעלת סמכויות חקירה. הממשלה אינה חייבת לקבל את המלצותיה, אך היא חייבת לדון בהן באופן מעמיק.

דוגמה מוויקיפדיה ״ועדת אור״

ועדת הכספים היא שקובעת לאן הכסף ילך, כשאחוז גבוה ממנו עובר מאחורי גבו של הציבור בדיונים חפוזים על העברות תקציביות. לחץ ציבורי והשתתפות בדיוני הוועדה יכולים להביא לשינוי ההחלטות המתקבלות.

מדריך וידאו בערוץ “הסדנא לידע ציבורי”

ועדה ציבורית שהוקמה על ידי שר המעוניין לבדוק נושא הנמצא באחריות משרדו. השר רשאי להחליט מה יעלה בגורלן של ההמלצות.

דוגמה מוויקיפדיה ״ועדת וינוגרד״

ויזואליזציה ואינפוגרפיקה של מידע ונתונים אלו אמצעים להציג מחקר לקהלים שונים, מתורמים פוטנציאלים ועד דעת הקהל, למעשה למקד את החשוב ולספר סיפור באמצעות שימוש נכון בגרפיקה.

מדריך באתר “פיקסל פרפקט”

התקשרות עם המדינה, לכל צורך שהוא, דורשת לרוב מכרז ארוך ומסורבל. ברם, ישנן שתי דרכים בהן ניתן להתקשר עם המדינה ללא מכרז. הראשונה היא יצירת מיזם משותף כאשר המשרד הממשלתי מממן חמישים אחוז מהמיזם ושאר הכסף מגיע מהארגון. השנייה היא התקשרות עם המדינה תוך שימוש בצינורות עוקפי מכרז – קק”ל והג’וינט, להם יש פטור ממכרזים.

דוגמה מאתר ״מנהיגות אזרחית״

מדריך מהאתר שלנו

השתתפות בוועדות הכנסת מאפשרת לכל אזרח לקחת חלק פעיל במרכז העצבים של הדמוקרטיה הישראלית. העשייה הפרלמנטרית נמצאת בעיקרה בוועדות הכנסת ולכן נוכחות אקטיבית שם משמעותית מאוד להשפעה על קבלת החלטות.

מדריך באתר של תומר אביטל

“לשעברים” נתפסים בציבור כבעלי ידע וקשרים בתחומי פעילותם, ולעיתים גם מעבר לכך. היכולת לגייס את אותם גורמים לשיתוף פעולה עשויה להוות מקפצה להשפעה על דעת הקהל.

דוגמה מאתר “הביטחוניסטים”

רשויות יכולות לתת שטח מסוים או מבנה בחכירה לארגון, יוזמה או שירות. זהו הליך שדורש עבודה הן מול הדרג הפוליטי של הרשות שכן מדובר במבנה ציבור שיוסב לתכלית מסוימת, והן מול הדרג המקצועי על מנת להתאים את השטח על פי תנאי הרשות.

מדריך להקצאת שטחים לצורכי ציבור של מינהל התכנון

מידע על הקצאת מבנה / קרקע ברשות מקומית של ‘מנהיגות אזרחית’

סקירה על הקצאת מקרקעין של ‘המכון הישראלי לדמוקרטיה’

החלטות ממשלה הן דרכה של הממשלה לקדם מדיניות בכיוונים רצויים לה ומהוות דירקטיביות ביצועיות מתוות דרך. לארגוני חברה אזרחית יש תפקיד משמעותי בתיחום, ניסוח וקידום החלטות אלו.

דוגמה מאתר “המרכז להעצמת האזרח”

זו האפשרות לכל אדם, או התאגדות להציע לציבור שיחה ודיון על בסיס פלטפורמה עצמאית. זה מאפשר לנהל, להקליט, לצלם, לערוך ולפרסם. זה גם מאפשר לארגונים להציג דיון או עמדה כמו גם לרתום קהלים.

מדריך באתר שלנו

דוגמה מאתר “FDD”

ועדות בינלאומיות נוטות להוציא דו”חות שיכולים להשפיע באופן משמעותי על דעת הקהל העולמית. הפצת מידע הסותר את הדו”ח או הממסגר את מסקנותיו באופן שונה, יכולה לגרום להקטנת האפקט התודעתי שהדו”ח נושא.

דוגמה מאתר “nrg”

הפגנה המונית, חד פעמית, שעניינה הנכחה ציבורית רועשת לנושא, כמחאה או תמיכה. להפגנה ערך כלפי פנים בגיבוש קהל סביב מסרים וכלפי חוץ כהפגנת כוח והדגשת חשיבותו של המסר.

מדריך מאתר “משנים”

דוגמה מאתר “הארץ”

הפגנה הנערכת ברציפות במקום שיש לו משמעות סימבולית ביחס לנושא מורכב המצריך אורך נשימה לקידומו.

מדריכים באתר “האגודה לזכויות האזרח”

ארגון הפגנה מול שגרירות זרה מהווה דרך להעביר מסר לאותה מדינה שמסתמכת על השגרירות כחיישן עבורה.

דוגמה מאתר “Ynet”

אנשי ממשל בכירים משפיעים על המתרחש בישראל באופן משמעותי. הכשרה לפקידי ממשלה בדרג בינוני-גבוה יכולה לחולל שינוי משמעותי בדרך פעולת הממשלה.

דוגמה מארגון “מעוז”

הכנה מוקדמת יכולה לסייע רבות בקבלת תפקיד, ובמיוחד כזה בעל השפעה. לא רק הכנה טכנית, אלא גם הבנה של הארגון, של התפקיד ושל הדרך הנכונה לבצע אותו.

דוגמה מאתר ה־Leadership Institute

האקתון (Hack + Marathon) הוא אירוע שנוצר בעולמות הטכנולוגיה כתחרויות לפיתוח תוכנה ומוצרים. בהקשר החברתי, האקתון הוא אירוע המחבר עמותות, יזמים חברתיים ובעלי עניין ליצירת פתרונות לאתגר חברתי מסוים. ההאקתון מהווה גם שופר ליצירת תודעה ביחס לתחום מתפתח ולצורך והדחיפות בהתמודדות עם אתגר ספציפי דווקא.

מדריך באתר חברת “CREATE”

בתחומי ציבור ומדיניות שונים מתקיים מאבק על מסגור אירועים בדעת הקהל. הנכחת עדויות ונקודות מבט של מי שנכח או לקח חלק פעיל באירוע זהו אמצעי עוצמתי בהתמודדות במאבק זה.

דוגמה מאתר “האמת שלי”

יצירת ניירות עמדה ודו”חות והנגשתם למקבלי החלטות בשפתם שלהם, בסוגיות הנוגעת לישראל, יכולה לסייע במתן אמינות לדעות המועלות בשיח הציבורי הזר.

דוגמה מאתר ארגון “NGO monitor”

ישנם גורמי חוץ שמעורבים ברשויות המקומיות ובפעילותן, שחברו יחד על מנת להגדיל את כוח ההשפעה שלהם. לגורמים אלה יש ידע רב ויכולות השפעה נרחבות ולכן ניתן ואף כדאי לקדם נושאים מסוימים באמצעותם ולא ישירות מול הרשות. 

דוגמה לאיגוד רשויות של ‘פורום ה15’ 

דוגמאות לאיגודים מאתר מרכז השלטון המקומי

דוגמה משת”פ של קרן רש”י עם משרד הפנים

מדד הוא ניקוד או דירוג המייצג מאפיין מסוים ומאפשר למקם אותו ביחס למאפיינים אחרים בתוך הקשר. יצירת מדד מהווה נדבך בבניית חשיבות הנושא וביצירת תהודה ציבורית ביחס אליו.

דוגמה ממדד המשפיעים בטוויטר

דוגמה מאתר “Freedom Works”

בלוג מהווה ערוץ רציף להצפת סוגיה וזוויות מבט חדשניות להתמודדות עימה, לאורך זמן, תוך אפשרות נוחה לטיפוח ידע בנושאים מסוימים ומשיכת קהל מתעניינים.

מדריך מבלוג “הסולידית”

פרקטיקה הממקדת את הקשב הציבורי לאמירה של דמות ציבורית בכירה באופן הממסגר את דעתה כבלתי לגיטימית, פוגענית ושלילית.

מדריך באתר “הארץ”

דף נחיתה הוא הדבר הראשון אליו מגיעים אנשים המחפשים נושא מסוים. בנושאים אזרחיים, דף הנחיתה באתר האינטרנט משקף את נדבך ההזדהות הראשונית של אזרח עם נושא.

מדריך באתר “ASKPAVEL”

ארגון מייצג, שמבטא, מול גופי שלטון בדרך כלל, את עמדותיהם של ארגונים רבים הפועלים בתחום מסוים ולאור שליחות מסוימת.

דוגמה מאתר “כל זכות”

חלוקת מצלמות לפעילי שטח הנמצאים במוקדי הפעילות באופן המקדם את חזית ההתרחשות למסך הקטן, ותוך העלאת מודעות ציבורית לסוגיה.

מדריך באתר “האגודה לזכויות האזרח”

תכנון אירועים במטרה לייצר ולחזק קהילות בעלות הזדהות רעיונית או מעשית. אחת מהדרכים להצליח בבניית הקהילה היא להצליח במציאת מחנה משותף, אינטרס הדדי או הזדהות רעיונית.

מדריך באתר “מכללת אורנים”

כלי מאתר “Community Canvas”

להקמת אולפן המסקר בשידור חי אירועים ומעניק פרשנויות יש פוטנציאל השפעה רב על השיח הציבורי בכלל והסיקור החדשותי בפרט. בשימוש נכון ברשתות החברתיות ובערוצי המדיה ניתן לייצר הפצה נרחבת.

דוגמה מהאתר של אלי ציפורי

הקמת אוהל מחאה מול ביתם או משרדם של קובעי מדיניות, יוצרת נוכחות מתמדת לקיומו של מאבק ומסייעת להעלאתו לתודעה הציבורית.

מדריך באתר “האגודה לזכויות האזרח”