השפעה על עבודת הכנסת הבאה

כך תנצלו את תקופת הבחירות כדי להשפיע על סדר היום של הכנסת הבאה

לרגל ההכרזה על הבחירות הארציות קיימנו מפגש חשיפה לקראת פתיחת ההרשמה למחזור השני של קורס קשרי ממשל-כנסת. המפגש עסק באפשרויות ובדרכים של נציגי החברה האזרחית לקידום והשפעה במהלך תקופת הבחירות ועד לכינונה של הממשלה. את המפגש הובילו יוחאי רביבו, מנהל סיעת הבית היהודי בכנסת האחרונה; עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה האזרחית; ומיכל זליקוביץ, מנהלת קשרי הממשל בפורום קהלת. לטובת מי שלא הצליחו להגיע למפגש, מצורף סיכום תמציתי.

עבור ארגונים ויזמים חברתיים, תקופת הבחירות נתפשת ככזו בה חברי הכנסת עסוקים בהישרדותם הפוליטית ובבחירות הארציות והפנים מפלגתיות, ולכן יש מגמה של השקעת מאמצי ההשפעה באפיקים אחרים. מטרת המפגש (והסיכום) הזה היא להראות כיצד ניתן לנצל את התקופה הזו, עד לכינון הממשלה החדשה, ליצירת השפעה על סדר היום של הכנסת הבאה.

 

שקף פתיחה

 

עם זאת, חשוב להזכיר כי ארגונים ללא מטרות רווח אינם רשאים להיות מעורבים בבחירות ומוטלות עליהם מגבלות לפעול בשדה הפוליטי. ניתן לצפות בסרטון שהכינה הקרן החדשה על מנת לקבל מידע ראשוני בנושא.

את המפגש פתחנו בהצגת סרטון קצרצר של פרופסור מילטון פרידמן, שמסביר מדוע מי שמשקיעים מאמץ בהכנסת האנשים "הנכונים" לפרלמנט לא בהכרח עושים את המעשה היעיל ביותר, וטוען כי מרב המאמצים צריכים להיות מושקעים בלגרום לאנשים "הלא נכונים" לעשות את הדברים "הנכונים" (באנגלית זה נשמע יותר טוב, right?).

 

 

כבר מקריאת לוחות הזמנים ניתן לגבש מספר רעיונות יצירתיים להשפעה כזו אחרת, כפי שיפורט בהמשך.

לוחות הזמנים (ותודה לאתר הארץ על המידע):

  • 54 ימים לבחירות (15 בפברואר) מפורסם פנקס הבוחרים הסופי. הוא ייכנס לתוקף כעבור שלושה ימים.
  • 48-47 ימים לבחירות (22-21 בפברואר) הגשת רשימות המועמדים בבחירות לוועדת הבחירות המרכזית.
  • 41-40 ימים לבחירות (28 בפברואר – 1 במארס) מועד אחרון להגשת בקשה למניעת התמודדות של רשימה.
  • 30 ימים לבחירות (10 במארס) הוועדה מודיעה על אישור הרשימות ועל סירוב לאשר רשימה כזאת או אחרת.
  • 28 ימים לבחירות (12 במארס) יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, מודיע על החלטותיו בעניין קביעת קלון למתמודדים, ערעור על סירוב לרשימת מועמדים או על אישורה.
  • 21 ימים לבחירות (19 במארס) משלוח הודעה לבוחר לכלל אזרחי ישראל.
  • 20 ימים לבחירות (20 במארס) מינוי יו"ר ועדות הקלפי.
  • 14 ימים לבחירות (26 במארס) תחילת שידורי התעמולה בטלוויזיה, פרסום הודעת יו"ר הוועדה בדבר חופש הבחירות, פרסום הודעה על מקומות ההצבעה.
  • 12 ימים לבחירות (28 במארס) הבחירות מתחילות: יום ההצבעה בכלי השיט ובנציגויות בחו"ל.
  • 9 באפריל יום הבחירות המשוער.
  • שמונה ימים לאחר הבחירות (17 באפריל) פרסום התוצאות הרשמיות והסופיות של הבחירות (לאחר ספירת 100 אחוז מהקולות).
  • מועד בלתי ידוע לאחר פרסום התוצאות – נשיא המדינה פותח בהתייעצויות לקראת הטלת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת.
  • 14 ימים לאחר הבחירות (23 באפריל) השבעת הכנסת ה-21.
  • 22 ימים לאחר הבחירות (1 במאי) הגשת ערעור על התוצאות לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים.
  • מרגע הטלת המנדט יהיו לראש הממשלה המיועד 28 ימים להרכבת הממשלה, ולאחריהם יוכל לבקש ארכה בת 14 ימים.

 

מה אפשר לעשות?

בראש ובראשונה, כל ארגון או פעיל חייב לגבש ולנסח באופן ברור את המטרות אותן הוא מבקש לקדם. אין טעם ליצור קשר עם מפלגה או מועמד ללא הבנה ברורה של המטרות והיעדים. אסטרטגיית קשרי ממשל היא אחד הנושאים הכי קריטיים להצלחתו של ארגון שמעוניין לקדם מדיניות כזו או אחרת. חברי הכנסת והמפלגות השונות רוצות לקדם נושאים משמעותיים, אך המאבקים הפוליטיים לא מאפשרים להן להם להתעמק בתחומי הפעילות בהם היו רוצים לעסוק. לכן, גם בזמן בחירות, אך בעיקר אחריהן, הם ישמחו מאד להסתייע בשירותיכם כמוקדי ידע ומומחים.

כמו כן, ניתן לנצל את תקופת הבחירות לקידום פעולות תשתית אשר יסייעו לכם בעבודה עם תחילת כהונת הכנסת הבאה:

  • העמקת ההיכרות עם תקציב המדינה (לפרטים אודות מחזור נוסף שאנו פותחים לסדנת צלילה חופשית העוסקת בתחום זה). פעמים רבות שקואליציה חדשה צריכה או בוחרת להתחיל את הקדנציה עם אישור תקציב לשנה הקרובה.
  • בניית קואליציות בין ארגוניות לטובת קידום נושא משותף, תוך ניצול היתרון היחסי של כל ארגון.
  • תכנון קמפיינים תקשורתיים ו/או משפטיים בנושאים שצפויים לעלות על סדר היום במהלך הבחירות או לאחריהן.
  • גיוס המונים למאבקים מעצבי מדיניות סביב סוגיות בוערות או כאלה הממתינות לכנסת והממשלה החדשות.

 

שקף 2

 

אחד על אחד

מרגע הגשת הרשימות, יש רמת ודאות מסוימת מי צפויים להיות חברי הכנסת הבאה, וניתן לזהות מועמדים, בעיקר חדשים (ותודה לאביעד הומינר על ריכוז כל השמות במקום אחד) אשר יוכלו להתעניין בנושאים אותם תרצו לקדם. פעילות ראשונית בתחום יכולה להיות שליחת שאלונים למועמדים בהם מבקשים לברר את עמדתם לגבי סוגיות שרלוונטיות לארגון שלי. את התוצאות אפשר בהמשך לפרסם בשיתוף פעולה עם התקשורת: אלו המועמדים שתומכים באג'נדה החשובה, אלו הח"כים שמתנגדים לה, אלו הח"כים שמסרבים לחשוף את עמדתם לגביה.

את המועמדים הרלוונטיים ניתן להזמין לאירועים רעיוניים שתארגנו (לדוגמא: פנל נציגי מפלגות בנושא בו מתמחה ארגונכם), בו תוכלו לתת למועמדים במה מכובדת להשמיע את עמדותיהם ולהעניק לחברי קהילת הארגון הזדמנות לחוות תוכן משמעותי. אירוע כזה הוא הזדמנות ליצירת קשר אישי משמעותי. קשר כזה יוכל לשמש אתכם להמשך עבודה עם המועמד גם לאורך תקופת כהונתו כחבר כנסת או שר.

היכרות אישית עם המועמדים תסייע לכם לזהות תחומי עניין משותפים ותאפשר לכם למצב את עצמכם כמומחי תוכן אשר יכולים לייעץ ולסייע למועמדים לפעול בתחומים אלו, לפני הבחירות ולאחריהן. חלק מההיכרות נבנה לא רק על בסיס הקשר הישיר, אלא גם על בסיס מעקב אחר פעילותו התקשורתית של המועמד: ראיונות, מאמרים, פעילות ברשתות החברתיות וכד'. מתוך כך ניתן ללמוד על שאיפות המועמד, תחומי העניין שלו ונושאים מהם הוא סולד.

היכרות טובה יכולה לסייע בבניית אמון עד לרמה בה המועמד ירגיש נוח להתייעץ עם מי שהוא רואה כשותפיו בהתלבטויות לגבי תפקידים עתידיים המוצעים לו או שהוא מתכוון לדרוש. אתם מצידכם יכולים לזהות ולסמן עבורו תפקידי מפתח (לדוגמא: יו"ר ועדה מסוימת, חבר ועדה למינוי שופטים / דיינים וכד') שיכולים להיות קריטיים לקידום סדר היום המשותף לכם.

 

שקף3

 

עבודה מול מפלגות

באותה תקופה בה המפלגות סוגרות את רשימות המועמדים מטעמן, הן גם מגבשות את המצע שלהן, וזהו זמן טוב להציע להם להתייחס לסוגיות החשובות לכם במסגרת המצע. ניתן ורצוי לחשוב גם על אלו התחייבויות לא הייתם רוצים שיקודמו או ייכללו במסגרת מצעי המפלגות. יש נטייה של הציבור לזלזל במצעי המפלגות השונות, כי מי קורא אותן ומי זוכר מה כתוב בהן ומה אכפת לפוליטיקאים מהמצע רגע אחרי הבחירות. זו גישה לא נכונה, שכן הרבה יותר קל לקדם יוזמה מול חבר כנסת כזה או אחר אם מתחילים את ההתקשרות על בסיס הסכמה רעיונית המגובה במצע המפלגה.

לאחר שנשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה שסיכויה להרכיב את הממשלה הם הגבוהים ביותר, אנו נכנסים לתקופת המשא ומתן הקואליציוני. במקרים מסוימים ייתכן והמשא ומתן הקואליציוני יחל מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות, גם אם באופן לא רשמי, וכדאי להיות ער לכך. זהו זמן מתאים לסייע לנציגי מפלגות שרוצות בכך בייעוץ סביב תחומי מומחיות שלכם לקראת חתימה על ההסכמים הקואליציוניים (דוגמאות להסכמים הקואליציוניים של הממשלה האחרונה ניתן למצוא כאן) וקווי היסוד של הממשלה החדשה.

לא כל מה שיש בהסכמים הקואליציוניים אכן מקודם ומתממש במהלך כהונת הכנסת, אבל מה שלא נמצא בהם קשה מאוד לקדם אותו אחר כך. מלבד ההסכמים הקואליציוניים, יש את קווי היסוד של הממשלה. עליהם יותר קשה להשפיע, שכן מדובר במסמך עקרונות כללי ומופשט, ולכן פחות מחייב מבחינה משפטית.

יש שרים שמצהירים על תכנית 100 ימים מיד עם כניסתם לתפקיד חדשה. הרעיון של תכניות מאה ימים הוא ליצור תכנית עבודה שמבינה שמה שלא מקדמים במאה הימים הראשונים לכהונה, יהיה יותר קשה לקדם בהמשך. מכיוון שבשיטה הישראלית מרבית השרים נכנסים למשרדיהם ללא סדר יום מעוצב מראש, ניתן להגיע ולהציע להם סיוע בבניית תכנית מאה הימים למשרדם.

באופן דומה לסימון עמדות מפתח עבור המועמד הבודד, ניתן לזהות תפקידים משמעותיים אותן כדאי למפלגה לבקש כדי להיות בעמדות ההשפעה הנדרשות לקידום סדר היום.

 

שקף4

 

עיצוב סדר יום

כיזמים חברתיים וכארגוני חברה אזרחית, לכולנו יש נושאים אותם אנו מבקשים לקדם. כדי לקדם את אותם הנושאים, אנחנו צריכים ליצור שיח סביבם. גם בתקופת הבחירות, בה לכאורה קשה להשיג קשב לנושאים לכאורה שוליים, ניתן להצליח לעשות זאת.

  • קיום אירועים סביב נושא רעיוני אותו אנו מבקשים לקדם תוך הזמנת נציגים ממפלגות שונות ומגוונות. הם מרוויחים במה לדבר בה ואנחנו מרוויחים אירוע איכותי לקהילה שלנו ואת העלאת המודעות לנושא ולארגון.
  • שליחת שאלונים לכל המועמדים או המפלגות עם שאלות בנושאים החשובים לנו. לאחר קבלת התשובות ניתן לייצר ידיעה חדשותית עם הממצאים המעניינים אשר חושפים מי תומך, מי מתנגד ומי מסרב להביע דעה בסוגיות הנבחנות בשאלון.
  • השוואת מצעים בתחומים הרלוונטיים תוך זיהוי מיהן המפלגות שתומכות, מתנגדות או מתעלמות מיוזמות כאלו ואחרות.
  • בניית מאגר הבטחות של פוליטיקאים ומפלגות בתחומי התוכן המעניינים אותנו, אשר יוכל לשמש למעקב לאחר תקופת הבחירות.

את כל התוצרים מהרעיונות שהובאו לעיל, ניתן לקדם בעבודה חכמה וחוש ריח איכותי, מול כלי תקשורת וברשתות החברתיות.

 

 

בשורה התחתונה ולסיכום רצוי להזכיר אלמנט חשוב: תזמון. חשוב לדעת לעשות את הדברים בזמן הנכון. יש תהליכים שניתן להיות מעורבים בהם, אך רק בתנאי שההתערבות בהם נעשית בזמן הנכון. ניסיון לפעול בזמן הלא נכון, יציג אתכם באור שלילי, לא מקצועי, ואולי אף כמטרד, במקום כנכס רעיוני ומוקד ידע.

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: