שו"ת מועמדים מצוינים לשירות המדינה

מוגש כשירות מטעם הקרן לחברה האזרחית

  • מהי שיטת המכרזים?
שיטת המכרזים נקבעה בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959.
שירות המדינה ויחידות נוספות במגזר הציבורי מפרסמות מכרזים על מנת לאייש תקנים. בדרך כלל מכרז הוא כינוי להליך מיון ארוך (במינימום שלושה חודשים ועד 7-8 חודשים), הכולל עמידה במבחני מיון שונים (בדיקת תנאי סף, מבחן פסיכוטכני, מרכזי הערכה וועדות בוחנים). בחלק מהמכרזים, תדרשו להיבחן בבחינות בכתב ו/או במרכזי הערכה. מי שיעבור מבחנים אלה בהצלחה, יוזמן להופיע בפני ועדת הבוחנים. במכרזים מסוימים תוזמנו להופיע רק בפני ועדת בוחנים.
  • מהם מבחני המיון התעסוקתיים?
המיונים התעסוקתיים הם מבחני כישורים ממוחשבים והליכי אבחון אישיותיים-התנהגותיים. הבחינות כוללות את המרכיבים הבאים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית, חשיבה צורנית, חשיבה לוגית, הבנת הוראות, כושר ביצוע – דיוק וזריזות. לעיתים תידרשו להיבחן גם במבחני ידע הבודקים כישורים נוספים (לדוגמה: ידע בשפות) בהתאם לדרישות המשרה.
מיון המשרות בשירות המדינה מצריך לעיתים גם ביצוע הליכי אבחון התנהגותיים הידועים כ'מרכז הערכה'. אבחון זה כולל מערכת של מבחני מצב וסימולציות קבוצתיות שמטרתם לבדוק את מידת התאמתכם לתפקיד מבחינה אישיותית. מערכת מבחני המצב בנויה כך שהיא מתאימה לקבוצת משרות, אך לעיתים היא נבנית באופן פרטני למשרה בודדת, והיא מלווה ע"י פסיכולוג המכון ונציג המשרד הרלוונטי .ביום ההערכה אתם עשויים גם לבצע ראיון אישי עם פסיכולוג ולמלא שאלונים ומבחני אישיות שונים.
  • כיצד ניתן להתכונן למבחני המיון?
ניתן למצוא סימולציות לדוגמה ברחבי הרשת כמו: משה לבנתמכון נעםמכון לוגיפס,מכון אדם מילואמכון הדסניב רווח פסיכומטרימכון פילת.
  • האם ישנה אפשרות להיכנס לשירות הציבורי ללא הליך מכרזי?
ישנם תפקידים שונים שאינם דורשים הליך מכרזי כמו משרת מילוי מקום למשל ומשרות נוספות שהגשת המועמדות אליהן אינה מקוונת. כמו כן, יש כמה תכניות עתודה וצוערים למיניהם כמו צוערים לשירות המדינה, למשרד החוץ, למשרד הכלכלה והתעשייה, לשלטון מקומי, לתכנון ובנייה, למהנדסים וגם את תכנית משפיעים – חרדים לשירות המדינה ולשלטון המקומי. בנוסף, ישנן תכניות יוקרתיות כמו עמיתי מילקן או ממשק.
  • איפה כדאי לחפש משרות במגזר הציבורי?
ישנם מקורות מידע רבים למשרות בשירות הציבורי, להלן כמה רלוונטיים עבורכם:
  1. Jobiz– משרות ומכרזים ממשלתיים
  2. מאגר מכרזים מקווןמשרות פנויות ללא חובת מכרז– נציבות שירות המדינה
  3. אתר הכנסת– דרושים ומשרות פנויות
  4. GovJob– משרות במגזר הציבורי
  5. הפלוגה המסייעת (הבלוג הפוליטי של טל שניידר)- משרות פוליטיות
  6. קק"ל– משרות עובדים פנויות וועדות איתור
  7. מנהל מקרקעי ישראל– מכרזי כוח אדם
  8. הסוכנות היהודית– הצעות עבודה
  9. ציונות בפעולהדנה ונועה תעשו לי קריירהמשרות חברתיותמשרות עילאיות ומתנשאותרועי דרור– קבוצות ודפים בפייסבוק
  10. מע"ש– אתרי משרות נוספים
  • מהי המערכת המקוונת של הנציבות?
ככלל, משרות הפנויות בשירות המדינה מתפרסמות באמצעות מכרזי כוח אדם מקוונים המתפרסמים באתר הנציבות באופן שוטף, כאשר הגשת המועמדות אליהן מתבצעת במערכת הגיוס המקוונת. השימוש במערכת המקוונת נועד לשפר את השירות ולייעל את תהליך הגיוס והמיון לשירות המדינה. הנתונים שתזינו בשאלון המועמד יישמרו במערכת וישמשו אתכם להגשת מועמדות למשרות נוספות.
לאחר הגשת המועמדות, תוכלו בכל זמן להיכנס ישירות למערכת המקוונת באמצעות שם משתמש, סיסמא ומספר ת.ז ולצפות בכלל המכתבים שנשלחו אליכם .רצוי לעקוב אחר הפרופיל האישי במערכת באופן שוטף על מנת להתעדכן בשלבי המכרז. במידה והמערכת אינה מאפשרת לכם להגיש מועמדות על אף שאתם זכאים בהתאם לכללים שנקבעו, כדאי לפנות בהקדם למרכז שירות.
חשוב: אם דווחתם על כתובת מייל של gmail.com ייתכן כי מיילים שיישלחו אליכם מהמערכת יגיעו לתיבת הספאם. יש לבדוק זאת כדי לא לפספס הודעות הנשלחות אליכם כמו זימון להליכי מיון, תוצאות בחינות ועוד.
  • מהי הגשה לא מקוונת?
ישנן משרות המתפרסמות באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה והגשת המועמדות אליהן אינה מקוונת. משרות המתפרסמות באופן לא מקוון נחלקות לחמישה סוגים:
  1. משרות המיועדות לאיוש על ידי סטודנטים הנמצאים במהלך תקופת הלימודים (הפרסום יתאפשר עד סיום טיפול במאגר סטודנטים ותחילת הליך גיוס סטודנטים באמצעות המאגר).
  2. משרות המיועדות לאיוש על ידי ממלא מקום לתקופה של עד שנה.
  3. משרות המיועדות לאיוש על ידי ממלא מקום לתקופה שבין שנה לשלוש שנים.
  4. משרות זמניות שתקופת העסקה בהן הוגדרה מראש ע"י ועדת משנה ומיועדות לאיוש עד לסיום תקופת העסקה.
  5. משרות קבועות לגופים בטחוניים או סטטוטוריים, כמשרד הביטחון וכדומה.
  • תוך כמה זמן צריך להגיש מועמדות?
לכל מכרז ציבורי מפורסם מועד הגשה אחרון. בדרך כלל הוא מתפרסם בין שבעה ימי עבודה לשבועיים. ברגע ששמעתם על המכרז כדאי למהר ולאסוף את המסמכים הדרושים להגשת המועמדות. ההגשה תתאפשר עד למועד האחרון להגשה בשעה 23:59 (אלא אם נכתב אחרת). לאחר מכן לא ניתן יהיה להגיש מועמדות או לצפות בפרטי המכרז. אולם, מרגע שמגישים, יש עוד בערך חמישה ימי עבודה להשלמת מסמכים. אם הגשתם בעבר מועמדות למשרה אחרת, בדרך כלל הגשה שנייה באתר זוכרת את המסמכים שהגשתם בעבר.
  • איך אני יודע מה אופי התפקיד ואם אני עומד בתנאי הסף?
בשביל להבין את התפקיד צריך לקרוא את שלושת השורות הראשונות בתיאור התפקיד, בדרך כלל זה יהיה דומה למציאות. אם  זה נשמע גרוע או לא מספיק ברור, כדאי להתקשר לשאול מישהו בסביבה על התפקיד. אם הגשתם מועמדות ולא עברתם את תנאי הסף שלא בצדק לדעתכם – כדאי להגיש ערעור. יכול להיות שצריך לחדד את שנות ההעסקה שלכם במקום מסוים או להדגיש את הניסיון הניהולי שלכם.
את טבלת הדירוגים של הנציבות ניתן לראות כאן.
  • איך מחושב השכר בשירות המדינה?
לפעמים כחלק מפיילוט נציבות שירות המדינה מפרסמת במסגרת תנאי המשרה אומדן טווח שכר (במשרדים ודירוגים מסוימים שנקבעו מראש). ברוב המשרות לא מפורסם טווח השכר ואז קצת קשה להבין כיוון שהשכר נגזר גם מהתפקיד וגם מהדירוג. כלל אצבע הוא שבשירות הציבורי המשכורת נמוכה בכ-20% מהשוק הפרטי, אולם יש הרבה הטבות אחרות שאינן מחושבות ואפשרות לקביעות המפצות על כך. ברגע  שהתקבלתם, אפשר לבקש סימולציית שכר. עוד על מבנה השכר בשירות המדינה ניתן לקרוא במסמך שהכינה הנציבות כאן.
  •  מהי ועדת הבוחנים?
השלב האחרון בהליכי המיון הוא ועדת הבוחנים המורכבת מעד חמישה אנשים שמטרתם לשמור שהמכרז תקין והראיון מהותי. הוועדה מתקיימת במשרד המיועד או בנציבות שירות המדינה במידה ומדובר במכרזי בכירים, שם יראיינו אתכם מול חברי הוועדה במטרה להכירכם באופן אישי ולהעריך את מידת התאמתכם לתפקיד הנידון. ככלל, שמונת המועמדים (למעט מקרים בהם נציב שירות המדינה יורה אחרת) בעלי הציון הגבוה ביותר יזומנו לשלב ועדת הבוחנים, אולם מספר המועמדים משתנה בהתאם לפרמטרים נוספים, כגון: משרות מוקצות, העדפה מתקנת, מכרז קיבוצי, מכרז עתודה וכדומה. הזימון לשלב ועדת הבוחנים יישלח באמצעות המייל והמערכת המקוונת ויישלח לפחות 7 ימים ממועד הוועדה.
  • מה צפוי לי בוועדה?
כאמור, חברי הוועדה מראיינים את המועמדים ומציגים בפניהם שאלות תעסוקתיות ומקצועיות בכדי לבחון את מידת התאמתם לתפקיד המוצע. בתום הריאיון, הם ידרגו אותך על-פי קריטריונים קבועים. בבחירתם הם מסתמכים על כלל המידע שמוצג בפניהם: תוצאות הליכי המיון, חוות הדעת ממכון המיון, המלצות, הערכות, קורות חיים וכדומה. במידה והינך מתמודד לתפקיד בכיר, לפני כניסתך לוועדה תתבקש למלא שאלון ביוגרפי הכולל נתונים תעסוקתיים ושאלות אינפורמטיביות שונות. שאלון זה יועבר לחברי הוועדה לפני תחילת הריאיון. צריך להתכונן לוועדת בוחנים. במידה והמכרז תחרותי, ללמוד על התפקיד ועל עיסוק המשרד. להיכנס לאתר האינטרנט, לראיין אנשים שיש להם קשר לתפקיד. לקרוא את הפרסומים האחרונים או את עמוד הפייסבוק של הרשות או שלהם. לבוא מוכנים..
  • מה זה 'כשיר שני'?
זה אומר שמישהו נבחר לפניכם, אך הוועדה חשבה שאתם מתאימים. לעתים מישהו לא לקח את התפקיד והגיע תורכם. שווה לחכות!
  • האם ניתן לערער על החלטת הוועדה?
אם החלטתם לערער על החלטת ועדת הבוחנים צריך לפנות ללא שיהוי לאגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה. ביטול החלטת ועדת בוחנים ייעשה רק במקום בו נפל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין. הגשת השגה על מכרזי כוח אדם (לא כולל ועדות איתור) תוגש באמצעות מרכז השירות בטופס מדף 2307  (בהתאם להנחיות המפורטות בסעיפים 11.49 ו 12.38 לתקשי"ר). במידה והנכם מעוניינים לקבל עותק מפרוטוקול המכרז, ניתן לפנות בכתב לאמרכלות המשרד (למעט מכרזי בכירים, בהם הפניה תתבצע דרך מרכז השירות).
  • עוד שאלות?
  1. מדריכים ומידע – נציבות שירות המדינה
  2. טיפים למתעניינים בשירות הציבורי- רועי דרור
  3. צ'אט מרכז השירות
  4. דואר אלקטרוני- נציבות שירות המדינה
*תודה לנציבות שירות המדינה, מע"ש ורועי דרור על המידע*