GDPR – לא לאירופאים בלבד

כיצד תקנות האיחוד האירופי לשמירה על פרטיות משפיעות על ארגונים ויזמים ישראלים?

בשנת 2018 נכנסו לתוקף במדינות האיחוד האירופי תקנות פרטיות חדשות, הנקראות GDPR. תקנות אלו נועדו להעניק לכל תושב באיחוד האירופי זכות להחליט מה יעשה במידע הנשמר אודותיו בגופים שונים, והן אינן מבחינות בין מידע שנשמר באירופה לבין מידע שנשמר בכל מקום אחר. משמעות הדבר היא שכל גוף המחזיק מידע, הכולל גם מידע על אזרחי האיחוד האירופי – כפוף לתקנות אלו, וחשוף לסנקציות כספיות משמעותיות אם לא יעמוד בהם כנדרש – בסכומים גבוהים במיוחד שיכולים להגיע למיליוני אירו.

מכיוון שעמותות רבות פועלות עם מאגרי מידע של חברי קהילה, עולה השאלה – מה נדרשת העמותה לעשות במסגרת התקנות החדשות בכדי שלא להפר אותן?

טלגרם .vs וואטסאפ

באיזו אפליקציה עדיף להשתמש לטובת עדכון הקהילה והפעילים?

שמירת הקשר השוטף עם חברי הקהילה דורשת השקעה ומחשבה – איך לספר לקהילה על כל מה שאנחנו עושים בארגון וכמה שיותר בזמן אמת, אל מול הרצון לא להציק יותר מדי ולהמאיס עליהם את העדכונים. הפוסט שלפניכם מבקש לסקור את ההבדלים בין טלגרם לוואטסאפ, להציג את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן ולסייע לכם להחליט עם איזו מהשתיים לעבוד מול הקהילה שלכם.

סוד ההצלחה: קהילה חזקה

מה צריך לדעת כדי לבנות נכון את הקהילה סביב הארגון שלנו?

ארגונים רבים רוצים לבנות את הקהילה שלהם, אבל פשוט לא יודעים איך. הם מבינים את החשיבות בכך שתהיה להם קהילה חזקה, שתהדהד את הקול שלהם בעולם, תתמוך בהם ותפיץ את המסר שלהם הלאה. אבל איך עושים את זה נכון?

עשה ולא תעשה במימון המון

מה בדיוק צריך לדעת כדי להרים קמפיין מימון המונים שיצליח?

קמפיין מימון המון נשען על שתי רגליים חזקות, שבלעדיהן קשה מאוד להצליח בו – קהילה ותוכן. בנייה נכונה של שני האלמנטים הללו היא הדרך הטובה ביותר להצליח לעמוד במטרות שקבענו לקמפיין ולבנות קהל תומך שמתחבר למטרה ולארגון שלנו.

עבודה עם הממשלה – מדריך לפעילי חברה אזרחית

יש הרבה יתרונות לעבודה עם הממשלה ולא רק מולה, ושווה להכירם

הממשלה היא גוף שכל אקטיביסט חייב להכיר, אם ברצונו לקבל לגיטימציה, תקציבים, ולהגדיל את השפעתו. איך מצליחים לעבוד עם הממשלה למרות סבך הבירוקרטיה והסרבול?

אובג'קשן! מדריך לפעיל האזרחי במערכת המשפט

מה לפעילי חברה אזרחית ולמערכת המשפט? ואיך אפשר לפעול בה גם בתקציב מינימלי?

אין כמעט סוגיה ציבורית בישראל כיום שאיננה מגיעה לפתחה של מערכת המשפט. אקטיביסטים הרוצים לפעול לשינוי – חייבים להכיר את הכלים הקיימים במערכת זו.

מורה נבוכים לפעיל האזרחי בכנסת

איך מתנהלים בג'ונגל שנקרא הכנסת?

הכנסת היא זירת הזירות, המקום אליו עולים פעילי חברה אזרחית לרגל ברצונם לשנות מדיניות. מהם הכלים העומדים לרשותם, ומהם כללי העשה ולא תעשה בפעילות אזרחית בכנסת? עיבוד הרצאותיהם של עו"ד גיל ברינגר ועו"ד אילה לונדנר

לבנות קהילה אקטיבית

איך רותמים קהלים רחבים לשינוי

כדי להניע שינוי חברתי שפורץ את הגבולות של הארגון, יש שני מרכיבים מרכזיים שארגון או יוזמה אזרחית צריכים לפתח: סיפור והתארגנות. הסיפור משקף את מטרות הקהילה / העמותה, החזון שלה, הצורך בה בעולם, והשינוי שהיא חורטת על דגלה. ההתארגנות היא הדרך בה אנו מניעים את האנשים שנמצאים איתנו לעשייה אזרחית.

עשרת הדיברות להשפעה חברתית

השפעה חברתית אינה דומה לאפיית עוגה. אין מתכון, אבל יש מספר עקרונות בסיסיים, להם כדאי לשים לב

למגזר השלישי יש דימוי הרבה יותר 'פלואידי' מהמגזר העסקי. אחת המגמות החזקות שאנחנו רואים, היא ניסיון 'למקצע' את המגזר השלישי על בסיס תובנות מהמגזר העסקי. המגמה הזו ניזונה הרבה פעמים מהתורמים עצמם, שלהם יש ניסיון במגזר העסקי, והם רוצים 'לחנך' לאורו את המגזר השלישי. תמיד יש מה ללמוד ומכל אחד, אבל – הניסיונות הללו נועדו לכישלון.

אסטרטגיה של מאבק: הכדורעף האזרחי 

המשאב עליו נאבקים יזמים אזרחיים אינו כסף, כי אם קשב

הדימוי הרווח של אסטרטגיה, כפי שהוא מוכר לרובנו, הוא של משחק שחמט. אבל האמת היא שאסטרטגיה של מאבק אזרחי היא דומה בהרבה למשחק כדורעף