המדריך מבוסס על סדנה בהובלת אוריאן לוגסי, בעלת תואר שני במנהל עסקים וייעוץ ארגוני. בין תפקידיה שימשה כיועצת במשרד לשירותי דת בתחום העברת כספים ומלכ”רים. כיום פועלת אוריאן כיועצת ארגונית ומסייעת בהקמת מיזמים אזרחיים באמצעות גיוס תקציבים מחברות עסקיות, מקרנות בארץ ומחו”ל וממקורות ממשלתיים.
ערכה: יעל אלבז
ועדת העזבונות עוסקת בירושה כאשר אדם שהלך לעולמו החליט להוריש את כל נכסיו לטובת המדינה, או למוסדותיה או למטרות צדקה (על פי החלטת הנפטר – ייתכן והגדיר מטרה כללית או ייעודית).
עיזבון מתאר מונח משפטי שמתייחס לירושה של אדם לאחר מותו – הון כלכלי, הנדל”ן שברשותו, הרכוש, הזכויות והחובות.
ועדת העזבונות הוקמה על ידי ממשלת ישראל בשנת 1990. מאז ובמסגרת תפקידה היא מרכזת את העזבונות שלא יועדו לגוף מסוים אלא כוונו למטרת צדקה כללית. מדי שנה הוועדה מקצה תמיכות מתוך עזבונות המדינה, זאת באמצעות פרסום קול קורא המתאר את הקריטריונים שהוגדרו. חשוב לציין שהמקור התקציבי של הוועדה כולו אינו חלק מקופת המדינה ומהווה תקציב נפרד.
לרשותכם המסמכים הרלוונטיים לשנת 2023 –
תודתנו נתונה לחברת DNAidea על פיתוח רשימת התמיכות העיקריות.
משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות לתועלת הציבור (חל”צ), הקדשים, עמותות בעלות אישור ניהול תקין (אישור רשמי של רשם העמותות).
ועדת העזבונות מחלקת בשני מסלולים את התמיכות הכספיות לארגונים:
אלו למעשה עיזבונות בנושאים מיועדים לפי החלטת הנפטר. בכל שנה הוועדה מפרסמת רשימת נושאים שמיועדים להם תקציבים. עיזבונות אלה מאופיינים לרוב בסכומים נמוכים יותר באופן יחסי (החציון עומד על 30,000 ₪).
שימו לב, כדאי לבקש תקציב המותאם למחזור השנתי של העמותה.
הנושאים השכיחים שמופיעים מדי שנה ברשימת העזבונות המיועדים הם – דת, בריאות, רווחה, איכות סביבה, בטחון, חינוך, חקלאות, קליטת עלייה, ספורט, תרבות.
להלן רשימת עזבונות מיועדים של שנת 2021 –
אלו כספי עיזבונות שלא יועדו למטרה ספציפית.
בכל שנה, הועדה בוחרת 3-4 נושאים שהיא קוראת לקדמם באמצעות השקעה התמיכות בהם. סכומים אלו הם לרוב הגבוהים יותר באופן יחסי.
דוגמה לרשימת נושאים שהוועדה החליטה לקדם בשנת 2021 במסגרת עיזבונות לא מיועדים:
טיפ! הנטייה הטבעית של הארגונים היא לבקש את הסכום הגבוה ביותר אך לא זה תמיד נכון בכל המקרים. חשוב להעריך את כל השיקולים לפי הנושאים והקריטריונים המפורסמים ולהחליט בהתאם להם.
כלומר, הבחירה לאיזה נושא תמיכה להגיש בקשה כדאי שתהייה תוך אסטרטגיה לפרויקט שיש בו כבר תקציב גבוה יותר או פוטנציאל גיוס. דוגמה לכך, אם הנושא של הארגון ייחודי ויש עיזבון המיועד אליו שוועדת העזבונות פרסמה, סביר שתזכו בכל הכסף שיש שם – גם אם הסכום קטן יותר.
1 בשלב הראשון בקשת התמיכה מגיעה אל ועדת משנה במשרד המשפטים, שם דנים בבקשה בנוכחות כל חברי ועדת העזבונות והיועמ”ש בכדי לוודא שההחלטות המתקבלות הן הוגנות. בשלב זה, מרבית הבקשות נפסלות בשל תנאי סף.
3. בשלב השלישי המשרד הממשלתי מחזיר את הבקשות חזרה למשרד המשפטים. המשרד יכול לאמץ את ההמלצות או לוותר עליהן לפי שיקול דעתו, אך בדרך כלל מאמץ את מרבית ההחלטות.
ועדת העזבונות בדרך כלל מפרסמת את קול הקורא בתחילת חודש מרץ, אך יכולים להיות שינויים. הבקשה לשנת 2023 נפתחה בתאריך ה-2 לאוגוסט 2022 ותיסגר בתאריך ה-21 לספטמבר 2022.
מרגע הפרסום, ההגשה פתוחה למשך חודש וחצי ולא תתאפשר לאחר מכן.
התמיכה מוגשת דרך מערכת יעל”ה.
רוב הבקשות נפסלות בשל ענייני תוכן כבר בשלב בראשון, לרוב בעקבות:
לפני הגשת בקשת התמיכה יש לבדוק את תנאי הסף שהועדה קבעה שחובה לעמוד בהם.
התהליך מתחיל בשיוך נציג: תחילה ממלאים טופס שיוך נציג, עורך דין ומורשה חתימה נדרשים למלא אותו, ולשלוח לוועדה.
לאחר מכן נכנסים למערכת יעל”ה באחת משתי דרכים אפשריות:
מי שמקבל את מפתח הכניסה למערכת זהו רק מורשה חתימה רשמי של העמותה.
שימו לב, ישנם מסמכים בסיסיים שניתן להכין לפני פרסום הקול קורא: טופס שיוך נציג, אישור רואה חשבון, שכר חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר, דו”ח הוצאות הנהלה וכלליות.
באתר של ועדת העזבונות מופיעה רשימה מפורטת מאוד של הדרישות כמו גם מה שמצפים שיופיע בכל מסמך – לכן מומלץ מאוד לעקוב אחריהן.
ועדת העזבונות מעוניינת לתמוך בפרויקט ולא במימון שוטף של העמותה. ניתן לבקש עבור פרויקט עתידי או פרויקט שכבר מתנהל.
בהגשה כדאי שתקציב הפרויקט יכיל את המאפיינים הבאים:
שימו לב, הוועדה מקפידה על הצעות המחיר של העמותה ורכיביה, ופוסלת את הבקשה באי דיוק בהם:
ברגע שהתקציב מאושר מה שרשום בהצעת מחיר – זה מה שיקבע את אופן מימוש התקציב לאחר קבלתו. כלומר, לא ניתן לממש את התקציב עבור פרויקט אחר, או רכיב שלא מצוין בהצעת מחיר בבקשה שהוגשה. שימו לב, כאשר אתם בונים את הצעת התקציב, חשבו על יום המימוש, כמויות וכדומה ויש התאמה מלאה בין המבנה של התקציב לבין ההצעת מחיר עצמה.
בעת בחירת הפרויקט שימו לב למספר פריטים אותם הוועדה לא מאשרת לקבלת תמיכה:
מומלץ לעיין במטרות העמותה ולוודא שהפרויקט המוצע תואם את המטרות ורוח העמותה. הדבר מהווה כרטיס ביקור לעמותה וכדאי שהמטרות יתאמו את העשייה.
כדאי להוריד את טופס ההגשה – לראות את כל התהליך, מתחילתו ועד סופו,, מה נדרש במילוי הטפסים ולאחר מכן לגשת למשימת המילוי. מבט העל על התהליך מאפשר גישה נוחה יותר למילוי הטפסים.
לעיתים בימים האחרונים, המערכת לא עומדת בעומס ומוקד התמיכה לא זמין זמן רב. עדיף להיערך מראש.
כדאי לשלוח לספקים שעובדים איתם מבנה של הצעת מחיר בקובץ וורד, כך שיש הבנה בינכם לבין האנשים שאתם עובדים איתם ובעת מימוש התקציב לא יתקיימו אי הבנות כיוון שהכל סוכם מראש.
ככלל, יש לחשוב על היום שאחרי קבלת התקציב, איך נרצה לממש את התקציב, איזה שירותים נדרשים לפרויקט – זו הזדמנות לחשוב על פרויקט ולגשת אליו מוכנים.
ניתן להיעזר בגוף חיצוני בהגשת הטפסים, אך במקרה כזה שימו לב שמי שמגיש את הבקשה עבור הארגון מלווה את התהליך עד לאחר מימוש התקציב לאחר אישורו! (הקושי המרכזי הוא לממש את הכסף ולכן שלב זה קריטי).
