המדריך מבוסס על הרצאתה של אורית אמיתי, ילידת ותושבת העיר רמת־גן, עורכת דין במקצועה ומזה שמונה שנים פעילה ציבורית למען זכויות אנשים וילדים עם מוגבלות. כיום, משמשת בהתנדבות כמשקיפה במועצת העיר רמת־גן. במסגרת תפקיד זה היא פועלת לקידום עשייה עירונית עבור תושבי העיר עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם, לרבות בתחומי הרווחה, צעירים ונוער וחינוך. לאורית חמישה ילדים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים.
ערכה: אסתי לם-פולק
אורית היא אמו של דוד רפאל, ילד בן עשר עם צרכים מיוחדים. הולדתו הובילה את אורית להיכרות מעמיקה עם עולם האנשים עם מוגבלות, לצד ניסיון ורצון עמוק להשפיע ולשנות בתחומים אלו.
בתחילה, היא הצטרפה למנהיגות ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים ברמת־גן, קבוצת הורים שמטרתה להוות גורם מקשר בין הקולות העולים מהשטח בתחום זה לבין העירייה, וכן להשמיע את קולם של הילדים עם הצרכים המיוחדים ומשפחותיהם תוך יצירת יוזמות וקידום תהליכים בתוך העיר.
בהמשך, בכובעה כעורכת דין, הצטרפה לפורום החברתי של לשכת עורכי הדין. הפורום עסק בסוגיות חברתיות ובמתן מענה להן בכלים משפטיים. לדוגמה: עיסוק בחוק האומנה כשהיה בשלבי חקיקה ראשוניים, ובפרט בהיבט של אומנה לילדים עם צרכים מיוחדים – הזכויות הקיימות והתמיכה הניתנת לאורך התהליך.
אורית הצטרפה גם למיזם התנדבותי בשם סיכוי שווה שייסד אורן הלמן, שמסייע בשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה. במסגרת המיזם הוקם דף פייסבוק שמפרסם הן מועמדים עם מוגבלות המחפשים עבודה והן משרות של מעסיקים שמעוניינים להעסיק עובדים עם מוגבלות, ובכך מתווך בין הצדדים. במקביל, פעלו אורית ומתנדבי המיזם בממשקי עבודה מול הכנסת בנושאים רלוונטיים. לדוגמה: השתתפות בדיוני ועדת העבודה והרווחה בנושא קצבאות נכות והשתתפות בדיוני ועדת החינוך בנושא תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, תוך מתן פרספקטיבה שונה המתייחסת להשפעת מערכת החינוך על יכולתם של אנשים עם מוגבלות להשתלב בשוק העבודה בעתיד.
ערב הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2018, החליטו אורית וחברתה לנצל את המומנטום על מנת להציף ולהעלות מודעות לתחום הצרכים המיוחדים ואנשים עם מוגבלות בעיר. הן שלחו מכתב לכל ראשי הסיעות המועמדים לבחירות ובו ביקשו מהם לשתף כיצד בכוונתם לקדם את תחום הצרכים המיוחדים בעיר בהתייחס לנושאים שונים ולרבות החינוך, התרבות, התעסוקה, הדיור ועוד. מרבית המועמדים הגיבו למכתב זה וחלקם אף החלו להיפגש עם משפחות לבני משפחה עם צרכים מיוחדים על מנת לדון לעומק בנושאים אלה.
אחת מהפגישות הייתה עם המועמד לראשות העיר באותה העת כרמל שאמה הכהן, ששיתף את המשפחות כי אם ייבחר הוא ימנה משקיף מטעמן למועצת העיר, ואף ביקש מהן להציע מועמדים מתאימים מטעמן.
ואכן, לאחר שכרמל שאמה הכהן נבחר לכהן כראש עיריית רמת גן, הוא הביא למועצת העיר החלטה על סדר היום, אשר קיבלה תוקף של החלטת מועצת העיר, למנות שלושה משקיפים למועצה: משקיף אחד מטעם הנוער והצעירים בעיר, משקיף שני מטעם בעלי העסקים ומשקיפה שלישית מטעם התושבים עם צרכים מיוחדים ומשפחותיהם. מטרת המינויים הייתה יצירת מעורבות של תושבי העיר בעשייה העירונית, הפחתת אדישות התושבים ביחס לנעשה בעירם והאפשרות לשיתוף ציבור אמיתי בתהליכי קבלת ההחלטות במועצת העיר.
המשקיפים נבחרו כמייצגים של אוכלוסיות שלרוב אינן זוכות לייצוג במועצת העיר – צעירים אומנם מצביעים בבחירות המקומיות כבר מגיל 17, אך אינם יכולים להיבחר למועצה עד גיל 21; בעלי עסקים לא תמיד מתגוררים בעיר בה נמצא העסק אך מנגד משלמים ארנונה שמשמעותית להכנסות העיר, ונציגותם של אנשים עם מוגבלות חסרה מאוד במועצת העיר. השאיפה הייתה לאפשר למשקיפים להשמיע את הקול האותנטי של האנשים מהשטח.
מַשְׁקִיף
שֵׁם עֶצֶם – זָכָר
על אף הנאמר בהגדרה המילונית, ראש העיר הגדיר בעת המינוי, כי משקיף בעיריית רמת גן יתפקד באופן דומה לחבר מועצה, אך ללא זכות הצבעה:
ההכרה, האמון והגיבוי מראש העיר פתחו בפני המשקיפים את הדרך לעשייה. תפקיד המשקיף היה חדש, אומנם עם מסגרת כללית והגדרת תפקיד רחבה, אך עם הבנה כי אין די במינוי ויש ליצוק לתוכו תוכן מהותי, בהתאם לשאיפות ולרצונות של האוכלוסייה אותה מייצג המשקיף. כשאורית מונתה כמשקיפה, היא החלה בעשייה בעזרת שלושה שלבי מחשבה:
הדרך לבחירת הנושאים אותם ירצה המשקיף לקדם והבנה של הנושאים הקריטיים עבור האוכלוסייה, עוברת בביסוס וחיזוק הקשר עם הקהילה – האנשים והמשפחות בשטח. יצירת קשרים עם קבוצות קיימות של פעילים חברתיים, השתתפות בקבוצות WhatsApp ו־Facebook רלוונטיות וכן קשב למתרחש ברשות המקומית בתחומים המדוברים. תהליך זה לוקח זמן, אך בסופו המשקיף מהווה פעמים רבות כתובת לפניות עבור האוכלוסייה אותה הוא מייצג.
שימו לב: כדאי לנסות ולשפר כמה שיותר מהנושאים הבוערים ומהסוגיות הקריטיות, אך אי אפשר לעסוק בכולם.
לעומת חבר מועצה אשר מחויב להיות מעורב בכלל ענייני הניהול של העיר, הערך המוסף של משקיף היא היכולת שלו להיות בקרב מקבלי ההחלטות, להכיר את תהליכי העבודה, את התכנון השנתי ואת השיקולים השונים המרכיבים את מארג העבודה במועצת העיר, אך מנגד ניתנת לו האפשרות לחדד ולקדם באופן אקטיבי ויעיל את הנושאים הספציפיים הקשורים לאוכלוסייה אותה הוא מייצג.
תפקיד המשקיף במועצת העיר רמת־גן “הרים מסך” והגביר את נראות האוכלוסייה אותה המשקיף ייצג. הוא אפשר לאורית להשמיע קול אותנטי ולהעלות נושאים רבים לדיון במועצת העיר: חינוך מיוחד, הסעות, תעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים, יום הזכויות הבינלאומי ועוד.
דוגמה ליכולת ההשפעה של המשקיפים ניתן לראות במקרה של יום בריאות הנפש הבינלאומי שחל מדי שנה ב־10 באוקטובר. ביום זה הציגה אורית במועצת העיר נתונים על הנושא, סיפורים אישיים ואף הביאה למועצת העיר לוח שנה עם תמונות של מטופלים ורופאים בתחום בריאות הנפש שיועד להוות תזכורת יום־יומית לנושא ולחשיבותו.
בעקבות העלאת הנושא במועצת העיר, פנה אל אורית מנהל אגף ביטחון ואכיפה בעירייה וביקש להתייעץ איתה לגבי התנהלות של פקחים עם מתמודדי בריאות הנפש בהקשר של עטיית מסכות (הייתה זו תקופת הקורונה).
השיח בנושא הוביל למסקנה כי הדרך לפתרון הבעיה עוברת במפגש “דלת פתוחה”: מפגש בלתי אמצעי אליו יזומנו תושבי העיר מתמודדי נפש יחד עם נציגי העירייה העוסקים בתחום וכן אנשי מקצוע בעלי ידע ייחודי לנושא זה. המפגש חידד אצל כל הנוגעים בדבר את חשיבות הנושא ויחד ניסו להגיע לפתרון שייתן מענה לכלל הצרכים הקיימים. הפתרון שהוצע (ואף יושם לבסוף) הוא יצירת והעברת סדנאות הדרכה מתאימות, על ידי אנשי מקצוע, לפקחי העירייה.
כל זה היה תוצר של השמעת הקול הראשוני והעלאת הנושא על ידי אורית כמשקיפה במועצת העיר, שהתגלגל לבסוף לעשייה אקטיבית ובעלת משמעות בשטח.
דוגמה נוספת ליוזמה אותה קידמה היא שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים במרכז הצעירים בעיר. יוזמה זו נבעה מתוך הבנה מעמיקה של צורכי האוכלוסייה אותה היא מייצגת ומתוך כך בחירה של נושאים ספציפיים לקידום: עיקרון השילוב ויצירת אפשרות בחירה עבור צעירים עם צרכים מיוחדים.
הרעיון היה לאפשר לצעירים עם מוגבלות להיות חלק מקהילת הצעירים העירונית, לקחת חלק בפעילות השוטפת של מרכז הצעירים ולייצר מפגשים בלתי אמצעיים בין צעירים עם וללא צרכים מיוחדים. לייצר עבור הצעירים את אפשרות הבחירה להשתתף בפעילות ייעודית רק עבורם וכן את האפשרות לקחת חלק מהפעילות הכלל עירונית. המטרה: יצירת תקן רכז שיהיה חלק בלתי נפרד מצוות מרכז הצעירים, שיכיר את הלך הרוח, המטרות ותוכנית העבודה ומתוכה יידע להנגיש את הפעילות לצעירים עם צרכים מיוחדים ואף יוכל לייצר פעילות במרכז המתואם עבורם. יצירת התקן היא פריצת דרך בתהליך השילוב.
במקביל, התברר כי רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי עבדה על פיתוח תקן של רכז אוכלוסיות מיוחדות במרכזי הצעירים ברחבי הארץ, אך בשל עניינים פוליטיים שונים התקנים לא נפתחו והיה קושי בקידום הנושא. לעיתים, לרשות המקומית קל יותר לקדם עשייה ולתת מענה ישיר לתושבי העיר מאשר להמתין לקבלת מענה כזה מהממשלה והכנסת. לכן החליטו אורית ושותפיה שלא לחכות לרשות הצעירים ולייצר בעצמם תקן עירוני של רכז אוכלוסיות מיוחדות במרכז הצעירים של עיריית רמת־גן.
לימים, רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי הצליחה לקדם תקן זה ברשויות מקומיות נוספות, ופנתה לעיריית רמת־גן על מנת ללמוד ולקבל רשמים ומסקנות מהליך הגיוס וההשמה של רכז אוכלוסיות מיוחדות במרכז הצעירים. בכך, לעשייה שהחלה מעבודתה של משקיפה במועצת העיר רמת־גן הייתה השפעה גם על כלל האוכלוסיות המיוחדות בארץ.
תשומת לב לתזמון: תקופת ההכנה לבחירות ברשויות המקומיות היא תקופה אידיאלית לשיווק הרעיון לראשי רשויות או למועמדים למועצה. המועמדים מעוניינים בקולות הציבור ולכן ייטו להיות קשובים לרעיונות חדשים, גם אם לא הכירו אותם קודם לכן.
חשוב להבהיר למועמדים את יתרונות התפקיד, את חשיבות שיתוף הציבור והתושבים בנעשה במועצה, ואת יכולת ההשפעה העצומה שתהיה למשקיפים בהינתן ההזדמנות מצד הרשות המקומית. כדאי גם להציג מקרים מוצלחים של משקיפים או שיתופי ציבור שהתרחשו בערים אחרות.
עם זאת, גם אם לא מצליחים להטמיע תפקיד של משקיף במועצת העיר, כדאי לייצר קשר בין התושבים לרשות המקומית, להמשיך בפעילות החברתית והציבורית ולזכור שיש מגוון דרכי השפעה אפשריות, רצויות וטובות.
בהצלחה רבה!
