המדריך מבוסס על סיכום הרצאתה של ד”ר נגה זיוון, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת אוקספורד, עוסקת מזה 14 שנים בפיתוח משאבים. כיהנה כמנכ”לית באורט בבריטניה, בקרן ססלי וכסגנית נשיא בקרן תל אביב לפיתוח. שימשה גם כמנהלת תחום תוכניות בינלאומיות בארגון אג’יק-מכון הנגב.
בטרם נכנסים להליך פיתוח משאבים, חשוב להכיר היטב את הקהל אליו פונים. לישראל מועברים מדי שנה כ-2.4 מיליארד דולר של תרומות מחו”ל, מתוכם כ-2 מיליארד דולר מגיעים מארה”ב. כ-38% מסך כל התרומות של יהודי ארה”ב מגיעים לישראל (הנתונים תקפים מ-2018 עד 2020). מבחינה היסטורית, יהודי ארה”ב תורמים למדינת ישראל עוד טרם הקמת המדינה – לאוניברסיטאות ופקולטות, לבתי חולים, לנמלים, לישיבות וכוללים, לארגונים ועמותות ועוד. מבחינת דמוגרפיה, בתוך 51 המדינות המרכיבות את הפדרציה של ארצות הברית מתגוררים בין 5.5 עד 8 מיליון יהודים (תלוי בספירה). הקהילות היהודיות בארה”ב נפרסות בכל רחבי ארה”ב על אזור שגודלו פי 884 מישראל – מאלסקה, דרך הוואי ועד נברסקה.
עם זאת הקהילות מרוכזות בעיקרן בחוף המזרחי, כלומר בניו יורק, ניו ג’רסי וניו אינגלנד. מקורם של מרבית יהודי ארה”ב קשור בגלי ההגירה שהתחוללו בתגובה לפוגרומים במזרח אירופה, החל משנת 1890. מבחינה סוציולוגית ותרבותית, הציבור היהודי בארה”ב מגוון וכולל אורתודוקסים, אורתודוקסים מודרניים, חרדים, חילונים, רפורמים, קונסרבטיביים ועוד. מבחינה פוליטית, מרבית היהודים מזדהים ומצביעים למפלגה הדמוקרטית. יחסם למדינת ישראל הוא מגוון ונע בין עמדה הרואה את ישראל בראש סדר העדיפויות לבין עמדה שלא מגלה עניין בישראל כלל ואף עוינת אותה.
גידול האוכלוסייה היהודית בארה”ב לפי שנים ריכוזי האוכלוסייה היהודית בארה”ב שנים
לעמותה, ארגון או יזם בישראל קיימים חמישה מרחבי פעולה עיקריים לפיתוח משאבים מצפון אמריקה: פדרציות (Federations), קרנות (Foundations), תורמים יהודים גדולים (Major donors), ממשלת ארה”ב (US Government) ותורמים שאינם יהודים (Non-Jewish Sources). מוסדות אלו שונים בשיטות הפעולה שלהן, הן בדרכי הפנייה לבקשת תרומה והן בדרכי העברת הכספים. הפדרציות היהודיות המקומיות מעבירות כספים באמצעות הפדרציות היהודיות הכלליות; הקרנות והתורמים הגדולים מעבירות כספים בשתי דרכים –Pipeline Organizations או פדרציות; ממשלת ארה”ב מעבירה כספים ישירות דרך השגרירות בישראל; ותורמים שאינם יהודים מעבירים כספים דרך Pipeline Organizations משלהם.
ארגונים הפועלים כעמותות שחלק מייעודם הינו העברת כספים מארה”ב לחו”ל בהתאם לדרישות בחוק העמותות. חלקם פועלים לצרכי העברת כספים בלבד, למשל ה-PEF, וחלקם מנהלים פרויקטים עצמאיים בישראל, למשל ה-NIF (הקרן החדשה לישראל). פעילותם חוסכת לעמותות את ההליך המורכב של רישום בארה”ב. ההכנסות שלהם מתקבלות באחוזים מדמי התיווך, לכן חשוב לבדוק את המחיר לפני שעובדים עם ארגון כזה.
__________________________________________________________________________
כלל I: פעלו בידיעה כי כלל הגופים מכירים ופועלים אחד עם השני. יצירת אמון במרחב פעולה אחד יכול לסייע לכם להזדמנויות במרחב פעולה אחר, ולהפך. לאדם המנהל פדרציה יכולה להיות גם קרן משפחתית פרטית, לתורם גדול יכולים להיות יחסי עבודה עם מנהל קרן אחרת וכד’.
__________________________________________________________________________
הפדרציה משמשת כארגון גג המשקלל את סה”כ הצרכים של הקהילה היהודית באותה העיר. זוהי ‘יצירה חדשה’ של יהודי ארצות הברית שקמה מתוך מציאות חיים הצורכת הקמת מסגרת קהילתית חיצונית לבית הכנסת, אליה כל יהודי יכול להשתייך ללא הגבלה לפי קהילה, שמירת מצוות או אמונה. ארגון הגג של כלל הפדרציות בארה”ב הוא ה-JFNA (הפדרציה היהודית של קהילות צפון אמריקה) אשר כולל כ-146 פדרציות ועוד כ-300 קהילות (שאינן פדרציות מלאות). הפדרציות השונות בארה”ב מגייסות מדי שנה כ-3 מיליארד דולר ופועלות לסיוע ועזרה לקהילות היהודיות בתחומי חינוך, כלכלת בית, קהילתיות, ייצוג למול הרשויות ועוד.
כספי הפדרציות המועברים מארה”ב לישראל מגיעים ברובם מתורמים גדולים, מגיוס כספים של הפדרציה או מכספי קרנות יהודיות הנמצאות תחתיה. הפדרציות מממנות את עצמן ואת תרומותיהן באמצעות קמפיין שנתי לכל חברי הקילה. למעשה מפתחי המשאבים מתחרים עם הפדרציות על אותם תורמים גדולים, לכן אין לצפות מהפדרציות להפנות או לסיעה בהגעה אל התורמים שלהם. משבר הקורונה העלה מחדש את קרנן של הפדרציות, זאת לאחר תקופה ארוכה בה הנטייה המרכזית של התורמים הייתה הגדלת התרומות לעמותות ספציפיות על חשבון הפדרציות.
לכל פדרציה צורת העבודה, לוחות הזמנים ותחומי העניין משלה. בין הפדרציות מתקיימים שיתופי פעולה, אשר נעשים בעיקרם באמצעות ה-JFNA (קיימת נציגות בירושלים) ובאמצעות ועדות שונות של הארגונים התורמים בישראל. לפדרציות ישנן שתי שיטות פעולה מרכזיות לתרומות: השיטה הראשונה – הפדרציה מבצעת פנייה ישירה אל עמותות העוסקות בנוסעים החשובים לה (לדוגמה, פדרצייתWashington ). השיטה השנייה – הפדרציה מפרסמת קולות קוראים לתמיכות (RFP – Request For Proposal) והעמותות יכולות לפנות אליהן בכפוף לקריטריונים, אשר מתפרסמים באתרי האינטרנט. בנוסף, יש פדרציות אשר שולטות ביותר ממאגר אחד של כסף ומשלבות כמה דרכי פעולה לתרומה (לדוגמה, פדרציית MetroWest מפרסמת קולות קוראים לארגונים בישראל, בדרך כלל בחודשים דצמבר – ינואר, וגם מנהלת את קרן נס התורמת בארץ לפיתוח הנגב).
__________________________________________________________________________
כלל II: בדקו אם קיימת פדרציה הפועלת באזור גיאוגרפי שלכם בארץ. במידה וקיימת פדרציה כזו יש ליצור קשר ולהציע שיתוף פעולה. מומלץ לפעול מול ‘פדרציה תאומה’, כמו מיאמי-ירוחם, סובב כינרת-מילווקי וכדו’. במקרים רבים לפדרציות הללו יש נציגים בישראל.
כלל III: עקבו אחר אתרי האינטרנט של הפדרציות וספציפית אחד העמוד (אשר קיים בכל אתר) “Israel and overseas support”. עקבו גם אחר דפי פייסבוק היכולים לספק מידע רלוונטי: ערך לדרך, Resource Development Professionals in Israel ואחרים.
__________________________________________________________________________
DAFs (Donor-advised fund) הינם קרנות המנתבות כספים של תורם בהן הוא משמש על תקן מייעץ (קריאה מפורטת בפרק ‘תורמים גדולים’). בערים רבות בהן יש קהילות יהודיות משמעותיות, יש קרן יהודית מקומית המרכזת DAFs של תורמים מהקהילה. קרנות אלו יכולות להיות חלק מהפדרציה או ארגון עצמאי. רצוי להתייחס אליהן לרוב כקרנות או כתורמים גדולים. יש להגיע לתורם המייעד את הכספים, מכיוון שייעוץ זה הוא במקרים רבים ‘ההחלטה בפועל’.
קרן בארה”ב היא ארגון כספי במעמד חוקי הנמצא תחת פיקוח רשויות המס האמריקאיות (ה-IRS). קרן יכולה להיות תרומה של אדם פרטי או משפחה, או ארגון המפעיל תכניות (לדוגמה, קרן גייטס), או שילוב ביניהם. מהרגע שתורם תרם את כספו לקרן הוא מאבד את היכולת להוציא את הכסף וחייב לתרום אותו לארגונים המזוהים כעמותות תחת חוק העמותות בארצות הברית. בתמורה, התורם מקבל החזר מס מידי על הכסף הנתרם. קרנות חייבות בפרסום פומבי של תרומותיהן ולתרום 5% מכספי הקרן בכל שנה. מכאן בא הרעיון של ‘קמפיין סוף שנה’ – הקרנות חייבות בתרומה זו לפני סיום השנה הקלנדרית. לכן אם נשאר להן כסף כחלק מ-5% האלו, יש אפשרות שגם יהיו קשובים יותר למבקשי תרומות בסוף שנה. לקרנות גדולות יש צוות עבודה, אתר אינטרנט ותכנית עבודה סדורה. ולצדן קיימות קרנות החסרות מרכיבים אלו. חשוב לדעת אך לפנות לכל קרן לפי דרכי עבודתה.
ככלל, הקרנות בארה”ב יכולות להעביר כספים רק לארגונים בעלי אישור501C3 . מדובר באישור מטעם ממשלת ארה”ב שהארגון איננו למטרת רווח וכי אינו חייב בתשלום מס, ולמרבית הארגונים בארץ אין אישור זה. מומלץ שלא לפתוח עמותה רשומה בארה”ב, היות וקבלת אישור 501C3 זהו תהליך ארוך ובירוקרטי ומחייב הקמת וועד מנהל אמריקאי לארגון והגבלות שונות. הדרך להעברת כספי קרנות לארגונים בישראל הינו באמצעות ארגון צד שלישי שיש לו אישור 501C3. קיימים מספר ארגונים אמריקאים הפועלים לצרכי העברת הכספים מארה”ב לישראל (לדוגמה, ה-PEF). כמו כן, ניתן להסתייע גם בארגוני גג או פדרציות כצד שלישי. יש לדעת כי שימוש בפתרון זה ישאיר את המידע אודות התורם חסוי היות וחלק מההגבלות לארגון בעל אישור501C3 הינו איסור העברת מידע אודות התורם. אפשרות נוספת בהקשר זה הוא אתרJGIVE המעביר תרומות מארה”ב לישראל תמורת תשלום. אתרים אלו הם גם הדרך היחידה לגיוס תרומות קטנות כמו גיוס המונים, אם אין לארגון 501C3.
__________________________________________________________________________
כלל IV: בדקו מהי האופציה הכדאית ביותר עבורכם לארגון צד שלישי – עם מי משתלם לכם לעבוד. חלק מארגוני הצד השלישי לוקחים דמי תיווך, באחוזים שונים (עד 10% תקורה), וחלק מבצעים זאת ללא עלות תיווך. הארגונים השונים מעניקים גם רמת אינפורמציה שונה אודות התרומה המועברת על ידם. כמו כן, חלקם יכולים למצוא תורם לפי בקשה וחלק פועלים רק כאשר קיים כבר תורם.
__________________________________________________________________________
חשוב לדעת כי לקרנות רבות יש קריטריונים קבועים מראש (מתוקף צוואה או דרישות של תורם) והן מחויבות לפעול על פיהם. לדוגמה, קרן ווינברג הפועלת בארץ הוקמה מתוקף צוואה והיא מנוהלת על ידי חבר נאמנים. בצוואה נכתב כי 75% מכספי הקרן מיועדים לתחום כללי של בינוי, וכך מבוצע בפועל. הקריטריונים ניתנים לשינוי במקרים חריגים, אך לרוב קרנות מעדיפות לקבוע מלכתחילה גבול רחב לקריטריונים כדי להימנע מהצורך לבצע שינויים.
קרנות רבות לא פתוחות לבקשות למימון לכל העולם. במקרה כזה, מופיע באתר האינטרנט שלהן – “No Unsolicited Grants” (אין לפנות ללא הזמנה) ואין טעם לנסות לפנות בכל זאת (כפי שישראלים נוטים לחשוב לפעמים). עם זאת, במידה והקרן עוסקת בתחום רלוונטי ונראה לארגון מסוים שלמרות אי פרסום הקולות קוראים קיים פוטנציאל חיובי בפנייה אליה – אז קיימות שתי דרכי פעולה עיקריות: דרך פעולה לטווח קצר היא פנייה פרטית לאנשים שעובדים בקרן. במקרה כזה יש להתחשב בכך שבמקרים רבים הסיבה לאי פרסום קולות קוראים הוא מסר שהקרן לא מעוניינת בכניסה למרחב הפעולה שלה בכלל. השיטה הרצויה במקרה כזה היא דרך הפעולה לטווח ארוך – לייצר ולשמר קשרים עם אנשים שעובדים עימם ועם תורמים שונים היכולים בעתיד “לפתוח דלתות” לקרנות שלא פותחות קולות קוראים לעולם.
קרנות מוגבלות לפי החוק רק לתרום לארגונים המזוהים כעמותות תחת חוקת ארצות הברית – המזוהים על ידי זה שהם 501C3. אם אין לעמותה ישראלית אישיות חוקית אמריקנית זאת, היא יכולה להשתמש בארגון צד שלישי, כפי שמתואר לעיל.
__________________________________________________________________________
כלל V: חפשו גם התאמה לקרנות שאינן מכוונות לתרומה ספציפית בישראל, קרנות התורמות לרעיונות או תחומים ברמה הבינלאומית.
כלל VI : מתקיים לעיתים פער אצל קרנות בין הקריטריונים הכתובים לבין הפעילות בפועל, לכן רצוי להכיר את התרומות בפועל, ואת יעדם, לפני ההחלטה לפנות.
__________________________________________________________________________
תורם גדול יכול להיות אדם פרטי או משפחה. פעילותו יכולה להיעשות באמצעות קרן או באמצעות תרומה פרטית-ישירה, והבחירה בין האפשרויות קשורה לשיקולי תשלומי מס ושמירת פרטיותו של התורם. לתורם פרטי אין חובת פרסום אודות תרומותיו, וקיימת לו האפשרות לתרום לארגונים ללא 501C3 או לאנשים פרטיים. לעומת זאת, תרומה של תורם באמצעות קרן מחייבת את הארגונים אליהם מוכוון הכסף להיות עמותות רשומות בחוק. חשוב לדעת כי למרות שאין חובה בחוק, מרבית התורמים הגדולים מבקשים אישורים כגון סעיף 46א’ או אישור ניהול תקין. כמו כן, התורמים הגדולים גם מוגבלים בחוקי ה-IRS (רשויות המס האמריקאיות). רצוי לדעת מראש אילו אישורים נדרשים לתורם מסוים ולבצע תהליך לקבלת האישורים מבעוד מועד.
__________________________________________________________________________
כלל VII: קחו בחשבון את המועדים השונים בלוח השנה בכל הקשור לתרומה, זאת מכיוון שתורמים גדולים נוטים לתרום יותר במועדים מסוימים במהלך השנה: סוף השנה, Giving Tuesday, חגים יהודים וכד’.
כלל VIII: התייחסו לתורמים גדולים וקטנים כפוטנציאל למערכת יחסים ולא כמקור תרומה בלבד. יצירת מערכת יחסים יכולה להפיק בעתיד יצירת קשרים עם תורמים נוספים. מרכיב חיוני ליצירת מערכת יחסים טובה הינה יושר, בנית אמון ואם אפשר, הכרות טובה ואישית.
__________________________________________________________________________
לפני הכל יש לזכור שתורם הוא, בראש ובראשונה, בן אדם ומגיעה לו את הכבוד והיושר שכל אדם רוצה לקבל. יותר מדי מפתחי משאבים שוכחים זאת, ויוצרים בכך הרגשה לא נעימה אצל התורם, שאינה מועילה לבניית יחסים טובים לאורך זמן. בפניה לאדם בחו”ל חשוב לחשוב לפי הנורמות החברתיות של החברה בה הוא חי. לעיתים הנורמות החברתיות הן שונות ויש להתייחס לכך. למשל, השיח אצל האמריקאים פתוח הרבה יותר בכל הקשור לכסף, ובמה שקשור לצוואות. הדרך היעילה ביותר לפנייה אל תורם גדול היא יצירת הכרות אישית באמצעות איש או אשת אמון שלהם מערכת יחסים קיימת עם התורם. ככל שההיכרות אישית וטובה יותר כך הסיכוי לבניית מערכת יחסים גדל. הנחס הגדול ביותר של עמותה הינם התורמים הקיימים שלה – דרכם קל הרבה יותר לפתוח דלתות לתורמים נוספים. אך מצב זה עובד גם לכוון השני – תורם שניסיונו עם ארגון מסוים אינו טוב, יכול להעביר זאת לתורמים פוטנציאלים. אז מעל לכול שימרו על שמכם הטוב ועל יושרכם, כיוון שאילו קריטיים ליכולתכם לפתח משאבים. בנוסף, תמיד יש לזכור כי אין להתעלם מאינסטינקטים, זאת משום שמלבד חומרי הרקע הקשורים לתחום הפנייה לתורם, תמיד יש היבטים התלויים בניסיון שנצבר מתוך עשיית פיתוח המשאבים עצמה. כחלק מכך, יש לייחס חשיבות רבה לתזמון – “לתפוס” את הרגע המתאים לפנייה או בקשה. הנטייה של ישראלים במקרים רבים – “להשיג” טלפון של תורם ולפנות אליו ישירות, הינה במקרים רבים טעות של ממש. אין דבר שיכול להתסיס יותר בן אדם מאשר צפצוף על ההליך הפורמאלי שיצר לטובת בקשת תרומה וליצירת קשר.
__________________________________________________________________________
כלל IX: טפחו את הקשר עם אנשי הצוות והסביבה של התורם. זה כולל שיחות או מיילים הכוללים שאלות לשלומם, לשלום משפחתם או העברת אינפורמציה שלכם אליהם שלא לבקשת תרומה. קשר עם אנשי צוות וסביבת התורם מסייע בהכרת צרכי התורמים ובפתיחת דלת להצעות נוספות.
__________________________________________________________________________
הדבר תלוי מאוד באופי התורם. תורמים מסוימים יכולים להיות קשוחים בנושא זה ואחרים גמישים יותר. הנכסים המשמעותיים ביותר במערכת יחסים עם תורם הם האמון והכבוד ההדדי, ולצורך כך מומלץ להיות כמה שיותר מדויק ופתוח בנוגע לתקציב וביחס למימוש הכספים שנתרמו. במידה ונוצרו פערי כספים גדולים יש להסביר את הסיבות לכך ולפרט אודות הנסיבות והאילוצים.
חשוב לראות בתהליך התיווך כפעולה מתמשכת ולא כנקודת מעבר. לצורך כך יש להתחיל להתנהל בקרב הגורמים ומערכות היחסים שכבר מתקיימים כחלק מפעילותו של הארגון – שותפים לעבודה, עובדים בארגון, מנהלים בארגון גג, חבר נאמנים וכד’. לכלל גורמים אלו קיימים מעגלי קשרים, אחד יכול להכיר אחר ודרכו להגיע לתורם. בנוסף, יש לבצע תחקיר מוקדם על תורמים פוטנציאלים וכחלק מכך למצוא קשר אל גורמי תיווך הקשורים למעגל הפעילות בארגון. לעיתים צריך לקחת שני צעדים אחורה ולחזק מערכת יחסים עם מישהו, שיכיר לך מישהו, שיכיר לך מישהו.
בישראל פחות מקובל להשאיר כסף בצוואה המיועד לתרומה אך בארה”ב זהו דבר שכיח שגם נמצא הרבה יותר בשיח הציבורי. המושג המקובל הינו “Legacy or Planned Giving”. אנשים למעשה מעוניינים להשאיר מורשת הקשורה ל’אני מאמין’ שלהם והתרומות הכתובות בצוואה מהוות ביטוי לכך. כמובן ששיח בהקשר זה תמיד דורש הרבה רגישות ויחס אנושי. במקרים רבים תרומה מתוך ירושה של אדם יכולה להיות גדולה ביחס לכספים שאדם ניהל בחייו. קיימת גם האפשרות לתרומה גדולה מאדם שבחייו לא תרם כלל או היה ‘תורם קטן’. הסיבה לכך הינה שלמרבית האנשים אין הרבה כסף נזיל לאורך חייהם, אך יכול להיות להם רכוש, קרן או חסכון אותו הם מעוניינים לתרום כמורשת שהם משאירים אחריהם. זהו נושא שיש להכירו היטב ולדעת לפתחו במעגלים הרלוונטיים.
לדוגמה, העמותות KKL ו-JNF מצליחות לגייס כסף רב מצוואות.
ה-DAFs (Donors Advised Fund) אלו קרנות המיועצות על ידי תורם. הקרנות מקבלות תרומות מתורמים, ומאותו רגע כספי התורם מנוהלים על ידי עמותה חיצונית. התורם מקבל מיד את ההטבות אך איננו שולט יותר בכסף, כמו בקרנות רגילות, אלא הוא הופך לגורם מייעץ או ממליץ בכל הקשור לניתוב התרומות. ניהול הקרן בפועל נעשה על ידי העמותה החיצונית, שמקבלת כדמי ניהול אחוזים מהכסף. למרות שהתורם הופך לגורם ממליץ בלבד, במידה והעמותה החיצונית איננה קשובה לתורם, התורם יכול להעביר את ה DAF שלו לערגון אחר.
צירוף תורם לחבר נאמנים או לחבר המנהלים זו פעולה שתלויה בעיקר בקשרים הנוצרים עם התורם המסוים. מצד אחד, הצירוף יכול להביא לערך מוסף של הידוק הקשר בין הארגון לתורם או ל”פתיחת דלתות” עם תורמים נוספים. מצד שני, כאשר תורם שותף בחבר מנהלים הוא רואה את כל המתרחש בארגון – לטוב ולרע. לכן יש לשאול עד כמה שקיפות כזו למול התורם (לדוגמה, שיחות פנימיות) תועיל או תזיק לארגון. פתרון של חלק מהארגונים לכך הוא יצירת “וועד ידידים” או “וועד מייעץ” בו שותפים התורמים.
__________________________________________________________________________
כלל X: דעו כי לא ניתן לקבל תרומות מקרנות או DAFs כעצמאי אלא רק כעמותה. תרומות לאנשים פרטיים או ארגונים שאינם עמותות רשומות אינם מזכות את התורם מבחינת מס.
__________________________________________________________________________
כספים אלו יוצאים משגרירות או ממשרדים אזוריים של ממשלת ארה”ב. הכספים מיועדים לקידום האינטרסים האסטרטגיים של ממשלת ארה”ב. למעשה קיימים שלושה “סלים” של כסף הנכנסים לישראל תחת קטגוריית ממשלת ארה”ב:
1. USPD – United States Public Diplomacy: תרומות קטנות, עד 20,000$, הניתנות מטעם צוות הדיפלומטיה הציבורית לקידום האינטרסים של ממשלת ארה”ב בישראל. הבסיס הוא שיתוף פעולה עם עמותות בישראל המקדמות את אותם אינטרסים.
2. United States Agency for International Development – USAID: תרומות גדולות יותר, עד 100,000$ שכעת מנוהלות בידי הצוות הדיפלומטי של שגרירות ארה”ב בישראל.
__________________________________________________________________________
כלל XI: ניהול נכון של המענקים ויצירת אמון עם השגרירות יכולים להוות פתח בעתיד לפנייה לקבלת כספים גדולים יותר. כספים אילו מנוהלים בצורה מאוד מדוקדקת ומוקפדת. כדאי לפתח קשרים אישיים עם הצוותים והנציגים ולהיות מוכנים לעבוד קשה בשביל הכסף.
__________________________________________________________________________
3. MEPI – Middle East Peace Initiative: התרומות הגדולות ביותר, 100,000$ ומעלה. אלו כספים המחולקים לפי אזורים (במקרה של ישראל המזרח התיכון) ומנוהלים ממשרד האזורי במרוקו. מה נדרש לקבלת תרומות ממשלת ארה”ב בישראל?
קבלת תרומות ממשלת ארה”ב נעשית באמצעות קולות קוראים בלבד. אלו מתפרסמים במקביל לימי מידע ייעודיים בשגרירות, שמהווים למעשה פגישות למתן אינפורמציה אודות הקול קורא. רצוי מאוד להגיע אליהם, ואף מומלץ לשאול שאלות, להבין ולהכיר את הצוות. במידה ואין אפשרות להגיע, ניתן לראות את הפרטים לאחר מכן באתר השגרירות. בנוסף, בשביל לפנות לקבלת כספי ממשלת ארה”ב חייבים לפחות שלושה רישומים: DUNS , NCAGE, ו-SAM.
ככלל, מילת המפתח לעבודה מול ממשלת ארה”ב היא סבלנות, שכן הרישומים הללו לוקחים זמן (כשישה חודשים), ודורשים הבנה וידע אודות התהליך. יש ארגונים השוכרים לצורך התהליך גורמי מקצוע המנהלים זאת בשבילם, אך יש לעקוב באופן תדיר אחר הרשימות הללו מכיוון שהן יכולות להשתנות בהתאם לשינויים.
__________________________________________________________________________
כלל XII: הגיעו להחלטה מקדימה אם קיימים המשאבים הנדרשים (זמן וכוח עבודה) והרצון להיכנס להליך של תרומה ממשלת ארה”ב. זו צריכה להיות החלטה אסטרטגית וניהולית האם לפנות לכספים הללו.
__________________________________________________________________________
אלו בעיקר נוצרים אוונגליסטים אוהדי מדינת ישראל בארה”ב. העמדה של מרבית הנוצרים האוונגליסטים כלפי ישראל מבוססת על תפיסת עולם דתית והיסטורית ביחס לעם היהודי, לציונות ולארץ ישראל. במקביל, לרבים התפתח גם קשר עם ישראל מביקורים בארץ ומקשרי ידידות. העבודה במקרה זה נעשית דרך קרנות עצמאיות, ולא עם הפדרציות. הקרן לידידות, שנוסדה ע”י הרב אקשטיין, גייסה את מירב משאביה מתורמים אלו.
קנדה הינה מדינה עצמאית בצפון אמריקה– מדינה עם תרבות, נורמות פוליטיות וחוקים שונים. ככלל הקהילה היהודית בקנדה קטנה יותר, מסורתית ושומרת מצוות יותר וכן מחוברת יותר לישראל מזאת בארצות הברית. למשל, אחוז גבוה יותר של ילדים בקנדה הולכים לבתי ספר יהודיים ואחוזי נישואי תערובת שם נמוכים יותר. ניתן לומר שהקנדים דומים יותר לבריטים מאמריקאים מדרומה להם.
בקנדה פעולות פדרציות שעובדות בדומה לפדרציות בארה”ב. זו קהילה עם יחס חם מאוד וזיקה לישראל. עם זאת, יש “אבל” גדול – קיימות שם רשויות מס קפדניות הרבה יותר (בעיקר במה שקשור בזיהוי עמותות). התהליך מורכב הרבה יותר, וכדי לעבוד מולם ניתן לפעול רק באמצעות ה-Pipeline Organizations. בקצרה, הממשלה הקנדית מעוניינת פחות מממשלת ארה”ב שכסף יצא מתחומה. דרך העבודה היעילה ביותר בקנדה כוללת יצירה ושימור של קשרים אישיים, שימוש בעורכי דין ושיטת עבודה שאינה “מעגלת פינות”.
שימו לב: המושג “תורם” בסעיף זה משמש כשם גנרי לכלל הגורמים: תורם פרטי, קרן, פדרציה או ממשלת ארה”ב.
זכרו שהתורם הוא בן אדם לפני הכל – בנו מערכות יחסים, קשרים אישיים והתייחסו בכבוד למערכות ושיטות הבקרה שהתורם מפעיל.
בצעו מחקר מקדים לפני פנייה לתורם – למדו אודות התורם, מה מעסיק ומעניין אותו? לאיזה ארגונים תרם בעבר? כיצד הוא אוהב לעבוד?
דייקו את הבקשה שלכם לתורם שאתם פונים אליו – אין הזדמנות שניה לפנייה. לבקשה גנרית היוצאת לתורמים רבים אין כמעט סיכוי להצליח. השקיעו כדי שבקשתכם לא “תיזרק לפח”.
עברו הלאה אם אתם לא מתאימים לתורם מסוים – אל תיתקעו עם מי שלא מתאים לכם.
בדקו את ההיסטוריה של הארגון שלכם עם התורם לפני פנייה – מבחינת תורם אין דבר מעליב יותר משיחה לבקשת תרומה כאשר הוא כבר תורם או תרם לאותו ארגון. זו טעות חוזרת אצל רבים.
ודאו שאתם בקיאים בכל הפרטים על הקשר בינכם לבין התורם טרם שיחה עמו – למדו מהי הסיבה בגללה תרם לארגונכם בעבר. במידה ותרם לפרויקט מסוים יש להיות מוכנים לדבר על אותו פרויקט, להצביע על חשיבותו ועל ההשפעה שנוצרה בזכותו. בנוסף, יש ללמוד על טיב הקשר בעבר, על כל אי נעימות שקרתה, על הפסקת התרומה והסיבות לה וכד’.
הכירו את ארגונכם היטב – ידע ארגוני הינו קריטי לניהול מוצלח של פיתוח משאבים.
הימנעו מראש ממבוכות ואמרו אמת – קשה לבנות אמון והכי קל לאבד אותו! ביצוע “פשלה” או שבירת אמון עלולים לסגור דלתות לזמן רב. תורמים רבים מדברים אחד עם השני ומעבירים מידע, הן באופן פורמלי והן באופן ספונטני.
הגיעו לאינטראקציה עם תורם כשיש לכם נכונות להקשיב. במערכת היחסים שנוצרת, מפתחי המשאבים אינם המרכז, אלא הארגון מטעמו הם נשלחים.
תדעו לומר לא! – בעיה שכיחה אצל רבים, אך להגיד “לא” זה לגיטימי וחשוב! תרומה שאינה מקדמת את עבודת עמותתכם לא תועיל לכם.
זכרו שנימוס אמריקאי איננו חברות ישראלית – אמריקאים נוהגים להיות מנומסים, אך נימוס איננו חברות. בהקשר זה, ישראלים במיוחד עלולים שלא “לקרוא נכון” את המצב.
הקפידו על זמנים, סדר ולבוש נאות – בארה”ב חמש דקות איחור זה איחור! ורשלנות פוגעת ביחסו של התורם. אגב, הדבר לא בהכרח נכון לגבי התורמים שלעיתים מרשים לעצמם להתלבש בדרכים שמפתחי המשאבים לא יכולים להרשות לעצמם.
כתבו את תוכן הפגישות מיד לאחריהן – חיוני להמשך ההתקשרות עם התורם לשמור מידע באופן סדור. צעד זה מונע טעויות רבות ומייצר יתרון גדול בהמשך בכל הקשור ליחסים עם התורם.
האתר אוסף אינפורמציה על קרנות ועמותות שונות ומציע מידע ללא תשלום (קיימת מגבלה על מספר הטפסים שניתן להוריד). מומלץ לקרוא את טפסי I990s – טפסים שקרנות מחויבות בפרסומם. קריאת הטפסים יכולה להעניק מידע רב של פירוט התרומות. עם זאת, קריאת הטפסים זו מיומנות בפני עצמה. ניתן למצוא אותם במגוון אתרים בין היתר גיידסטאר (יש חלקים שמותר לקרנות לא לפרסם).
האתר מציג מידע על כלל הפדרציות היהודיות. ניתן לחפש באתר לפי פדרציה – ולכל פדרציה אתר משלה. ה-JFNA לא מנהלים את השותפויות בין הפדרציות והערים או אזורים בישראל, אלא זה מנוהל על ידי הסוכנות היהודית וניתן למצוא מידע באתר הסוכנות.
!Good Luck
