מה הלו"ז?

המדריך שיעשה לכם סדר בזמני עבודת הכנסת ויאפשר לזהות את התזמון הנכון לקידום חקיקה והשפעה על סדר היום הציבורי.


פוסט זה מבוסס על סיכום הרצאותיו של יוחאי רביבו, מנהל התוכן בקורס #מתכון_להשפעה לקשרי ממשל בכנסת. יזמים וארגונים חברתיים יוכלו להסתייע במדריך זה לטובת תכנון, תזמון וקידום יוזמותיהם בכנסת.

 

זהו הפוסט הרביעי בסדרת פוסטים בנושא עבודת הכנסת:

קישור לפוסט הראשון: מורה נבוכים לפעיל האזרחי בכנסת

קישור לפוסט השני: המדריך ליועצי חקיקה

קישור לפוסט השלישי: השפעה על עבודת הכנסת הבאה

 

היכרות מעמיקה עם לו"ז עבודת הכנסת היא מפתח חשוב ביכולת להשפיע על סדר היום הציבורי של מדינת ישראל ולקדם יוזמות אזרחיות באמצעות כלים פרלמנטריים.

בחיים זה הכל עניין של טיימינג. בפוסט זה נעסוק בלוחות הזמנים השונים של התהליכים הפרלמנטריים והחקיקתיים בכנסת. רוצים להעביר הצעת חוק? לקדם יוזמה מסוימת באמצעות המחוקקים? קחו זמן כדי לחשוב מתי לפנות ולמי לפנות. תזמון ותכנון נכונים יכולים לעשות את ההבדל בין טיוטת חוק במגירה לחוק שעובר במליאה.

 

ועדות הכנסת

הלו"ז השבועי של הוועדות השונות מתפרסם לרוב בימים רביעי או חמישי. מתקיים דיון רלוונטי בנושא שחשוב לכם? ניתן להיפגש לפני כן עם חברי הוועדה והח"כים שהנושא קרוב לליבם. ישיבות הוועדות נערכות לרוב בימי שני, שלישי ורביעי במשכן הכנסת. סדר היום בוועדה מעוצב משני גורמים: 1) הצעות חוק פרטיות (המוגשות על ידי חברי כנסת) וממשלתיות (מהמשרדים הרלוונטיים) המגיעות לשולחן הוועדה. 2) חברי כנסת שרוצים להעלות נושאים לדיון ומקרים שדורשים את תשומת הלב של הוועדה. גם אם לא יעלו הנושאים שמעניינים אתכם במישרין, ניתן להשתתף בדיון ולנסות למנף אותו לכיוונים הרצויים מבחינתכם.

דיון מהיר- כלי עבודה יעיל מאוד. ח"כ יכול לבקש מנשיאות הכנסת בקשה לדיון בנושא הרצוי בוועדה הספציפית ותוך 10 ימים הוועדה צריכה לדון בנושא.

 

ועדת שרים לענייני חקיקה

ביום ראשון בעשר בבוקר מתקיימת ישיבת ממשלה ומיד לאחריה בשעה 12:30  מתכנסת ועדת השרים לענייני חקיקה.

הרכב הוועדה: בוועדה יושבים 12 שרים מהקואליציה בחלוקה לפי מפתח סיעתי. יושב ראש הוועדה הוא שר המשפטים. בנוסף לכך שר האוצר חייב לנכוח וחברי כנסת שאינם חברי ועדה לא יכולים להיכנס. נציגי המשרדים יציגו את עמדתם, בדרך כלל אלו יהיו היועצים המשפטיים של המשרדים. המשרדים מקבלים את רשימת החוקים בשלישי שלפני הישיבה, מגבשים את עמדתם עד יום חמישי ואותה הם מציגים בישיבה ביום ראשון.

לשר המשפטים יש לו"ז הצעות חוק (רשימה של כ-40 חוקים בערך, מתפרסמת באתר משרד ראש הממשלה) והוועדה דנה בכל חוק. היו"ר עובר חוק חוק, מקריאים את שם החוק ושואלים מי מעוניין להגיב. לכל נציג משרד ממשלתי יש זמן קצר להתנגד. לרוב מנהל הוועדה יעשה מאמץ להגיע להסכמות על החלטות הוועדה טרם התכנסותה.

בסיום הישיבה, מתפרסמת רשימת החוקים שנדונו עם עמדת הוועדה ואת המסמך הזה מעבירים לחברי הקואליציה כדי שידעו כיצד הם צריכים להצביע במליאה.

עררים- על כל החלטה לגבי הצעת חוק כזו או אחרת ניתן להגיש ערר פעם אחת בלבד. הערר יכול להיות מוגש לוועדת השרים או לממשלה בהתאם להעדפת השר מגיש הערר. הצעת החוק תובא להצבעה נוספת בערכאה אליה הוגש הערר.

 

פעילות הכנסת

  1. בימי ראשון וחמישי אין פעילות רשמית בכנסת, אך ועדות שיש בהן עומס ודחיפות יכולות לקיים דיונים גם בימי ראשון או חמישי.
  2. בימים שני, שלישי ורביעי מתקיימות ישיבות של הוועדות ושל המליאה. בזמן שהמליאה פעילה, בדרך כלל לא מתקיימות ישיבות של הוועדות, על מנת לאפשר לכלל חברי הכנסת להשתתף בדיוני המליאה ולהצביע על הצעות החוק.
  3. ביום שני המליאה נפתחת בשעה 16:00 ומסתיימת בסוף היום, עם סיום ההצבעות על הצעות החוק. בשעה 11:00 ניתן לשאול במליאה שאילתות דחופות (עד 40 מילה באישור יו"ר הכנסת) ולקבל תשובה מהשר או סגן השר שהעניין בתחום משרדו עד יום רביעי.
  4. ביום שלישי לא מעלים הצבעות קריטיות ופעמים רבות הכנסת מקדישה יום דיונים מיוחד בוועדות ובמליאה לנושא שנקבע מראש. לדוגמא, רצף דיונים בנושא "קליטת יהודי אתיופיה". יום כזה יכול להיות הזדמנות מצוינת להעלאת נושאים לסדר היום.
  5. ביום שלישי כל ח"כ רשאי לנאום במשך דקה. נאום כזה יכול להוות דחיפה לנושא הרצוי לסדר היום.
  6. ביום רביעי המליאה נפתחת ב-11:00 ומסתיימת בסוף היום. המליאה מתחילה במענה על שאילתות דחופות.

 

סוגי חוקים שמועלים במליאה:

  • ביום שני מעלים במליאה חוקים בקריאה ראשונה, שניה ושלישית.
  • ביום שלישי מעלים חוקים לגביהם יש הסכמות של הקואליציה והאופוזיציה. לא יועלו חוקים שנויים במחלוקות שעלולים לא לעבור במקרים של נוכחות נמוכה של חברי כנסת.
  • ביום רביעי מעלים הצעות חוק טרומיות – חבר הכנסת היוזם מציג את הצעת החוק, השר משיב ולאחר מכן נערכות ההצבעות.

הצעה לסדר/ הצעה דחופה לסדר- כל סיעה יכולה להעלות הצעה לנושא דיון במליאה באישורו של יו"ר הכנסת. כדי להציג את ההצעה לנושא, הח"כ יקבל 3 דקות מהיו"ר ואם ההצעה תתקבל, הוא יקבל 10 דקות במליאה.

 

לוחות זמנים- שאילתות:

שאילתות הן אחת מהדרכים היעילות ביותר לחברי הכנסת לקבל תשובות ומידע בנושאים שונים וגם להציף את סדר היום.

  1. שאילתא רגילה: מוגשת בכתב והתשובה אליה נמסרת בעל פה עד 21 יום (כל ח"כ יכול להגיש עד 30 שאילתות במושב).
  2. שאילתא ישירה: מוגשת במייל ונענית במייל עד 21 יום (כל ח"כ יכול להגיש עד 80 שאילתות במושב).
  3. שאילתא דחופה: מוגשת בעל פה ונענית בעל פה בתוך יומיים! בד"כ מוגשות עד יום שני והמליאה נפתחת ברביעי במענה על השאילתות (כל ח"כ יכול להגיש עד 4 שאילתות במושב).

 

לוחות זמנים פוליטיים

יש נושאים המקבלים רוח גבית מהציבור והתקשורת ועולים לפתע לסדר היום. כדאי להכין מראש תוכניות מגירה ו"לשלוף" את הצעת החוק בחלון הזדמנויות שנוצר, כך שאפשר להכות בברזל בעודו חם ולקדם את המדיניות שלכם.

בתקופות מלחמה הקשב הציבורי מאוד נמוך והיתכנות התוכניות מוטלת בספק, לעומת זאת בקיץ כשהכנסת בפגרה, התקשורת מחפשת כותרות וזו הזדמנות טובה לייצר סדר יום חדש שיעניין את הציבור. דוגמא טובה לכך היא המחאה החברתית ב-2011 שתפסה תאוצה בקיץ. הדבר נכון גם בעבודה מול חברי הכנסת. סביר להניח שבשבוע-שבועיים שלפני הפגרה לאף חבר כנסת לא יהיה קשב לשמוע מכם על רעיון חדש לחקיקה, חשובה ככל שתהיה, אך תקופת הפגרה, לעומת זאת, היא זמן מצוין להגיע לחברי כנסת עם רעיונות חדשים.

 

הפוסט מבוסס על סיכום הרצאותיו של יוחאי רביבו בקורס #מתכון_להשפעה לקשרי ממשל בכנסת.

%d בלוגרים אהבו את זה: