סוד ההצלחה: קהילה חזקה

המדריך מבוסס על סיכום הרצאתו של רעי דישון מייסד/שותף של CommAgain, ארגון תשתית לקהילות וקהילתיות ופורום עמיתים למובילי קהילות יוצרות שינוי, עמית של קהילת ROI מיסודה של קרן שוסטרמן, וחבר פעיל בעמותת מידברן.

ערך: ישי ריבלין

בניית קהילה

ארגונים רבים רוצים לבנות את הקהילה שלהם, אבל פשוט לא יודעים איך. הם מבינים את החשיבות בכך שתהיה להם קהילה חזקה, שתהדהד את הקול שלהם בעולם, תתמוך בהם ותפיץ את המסר שלהם הלאה. אבל בניה של קהילה כזו היא דבר מורכב.

קודם כל, כדי להבין איך בונים קהילה חשוב להבין איך השתנה העולם בעשורים האחרונים.

אחד מהמושגים הנדרשים לשם כך הוא המושג – Hyper Connectivity, שמשמעותו – היפר חיבוריות. עולם שכולו מחובר בצורה אדירה. הכל מחובר להכל. כולנו מחוברים לאינטרנט, כל מוצר שאנחנו רוכשים מחובר לרשת, פריטי לבוש שלנו מתחילים להיות מחוברים, כולנו זמינים ונגישים כל הזמן.

החיבוריות הזו שינתה את העולם. אם בעבר בשביל לפתוח עסק הייתה צריך להקים מפעל, להשקיע הון, ולהצמיח את העסק לאט לאט, היום כל אחד יכול לפתוח עסק מהבית עם השקעה נמוכה, ולהפוך אותו לסטארט אפ שישנה את העולם. דוגמה טובה לכך היא חברת Airbnb, שקמה בשנת 2008, ודרכה יכול כל אזרח להשכיר חלק מהדירה שלו לאורחים תמורת סכום מסוים. תוך פחות מעשר שנים הצליחה החברה להרוויח יותר מרשת הילטון, שפועלת מאז 1919, ולשנות לגמרי את הצורה בה אנו חושבים על מלונאות ואירוח.

בעולם כפי שהוא היום, כל אחד יכול לעבוד מהבית, מתי שירצה, איך שירצה. אנחנו כבר לא חושבים על עבודה כמשהו בו מתקדמים לאט לאט, אלא בונים את סולם הקידום שלנו בצורה אחרת, כולל מעבר מהיר יותר בין עבודות. אנו מחפשים משמעות בכל מה שאנו עושים, ורוצים להיות שותפים בקבלת החלטות במקום בו אנו נמצאים. זהו עולם שמדבר יותר ויותר על אקוסיסטם (מערכת) מאשר על אגו, מה שאומר שהכל פחות ריכוזי ויותר רישתי ושיתופי.

את כל השינויים הללו אפשר לסכם בשלוש נקודות עיקריות:

1. חיבוריות – הכל מחובר להכל בעולם החדש.
2. מדיה חברתית – מדיה חברתית נמצאת בכל מקום, מה שאומר שהשיח כבר לא יכול להיות בצורת מונולוג, אלא בדיאלוג.
3. רשתיות – הכל נמצא ברשת, כולנו פועלים ברשתות וחושבים בצורה רשתית. אנחנו מוצאים עבודה ברשת, מתכתבים וכותבים בעיקר ברשת, ומודדים את הערך שלנו דרך כמות וגודל הרשתות שיש לנו.

 

מה המשמעות של כל זה עבורנו, כארגון וכיזמים אזרחיים?

זה אומר שאנחנו כבר לא יכולים להסתכל על הקהילה שלנו כחבורה של מתנדבים אותה אנחנו צריכים להפעיל, או כקבוצת אנשים ממנה אנחנו מנסים לגייס תרומות. בשביל שאנשים ירצו להיות חלק מהקהילה שלנו, הם צריכים לקבל מאיתנו את היחס אותם הם רגילים לקבל – בהתאם להתפתחויות שתוארו לעיל בעולם. זה אומר שחייב להיות אלמנט של דיאלוג מתמיד בשיח עם הקהילה, ואי אפשר לצפות שרק מונולוג ישמור את הקהילה. זה אומר שאנשים רוצים להיות שותפים אמיתיים, ולא רק לקבל הנחיות. זה אומר שאנשים רוצים להרגיש חלק ממשהו חשוב וגדול.

אלו אלמנטים בונים קהילה חזקה?

אז אחרי שהבנו איך השתנה העולם, נשאל את השאלה החשובה – אלו אלמנטים בונים קהילה חזקה?

• אנשים – קהילה מורכבת מאגד של אנשים. ככל שהחבורה מגוונת יותר, כך הקהילה תהיה פורייה יותר ותאפשר יצירה ועשייה פוריים.
• שייכות, שליחות, עקרונות – ישנם אלמנטים התורמים מאוד לחיבור ולגיבוש קהילה. אלו הם תחושת שייכות, עקרונות משותפים ושליחות הייחודית לאותה קהילה. כל אלו גורמים לחברי הקהילה לחוש חלק ממשהו שהוא גדול מהם, ובכך יוצר תחושת התעלות וביחד.
• מרחבים ומשאבים נדרשים ומשותפים המאפשרים ומעודדים שיח ושיתופיות – לכל אחד מחברי הקהילה ישנם משאבים מסוימים היכולים להיות בעלי ערך לקהילה כולה. משאבים אלו יכולים להיות מרחבים משותפים (סלון פנוי בו נוכל להיפגש, חדר ישיבות הזמין לטובת הקבוצה בשעות מסוימות ועוד), משאבים כספיים, זמן פנוי, פלטפורמות תקשורת רלוונטיות לשימוש הקבוצה ועוד. איגום המשאבים המשותף מאפשר לכל אחד מחברי הקהילה לחוש חלק, ולהעצים את השיח והשיתופיות בין המשתתפים.
• הסכמות ויחסים – קהילה חזקה בנויה על הסכמה הדדית ויחסים ברורים. חברי הקהילה צריכים לדעת למה הם מסכימים ולמה אינם מסכימים, ואיך בנויה מערכת היחסים בינם לבין הארגון. ככל שהסכמה זו ברורה וידועה יותר, כך קל יותר לחברי הקהילה לתת אמון בארגון או במוסד.
• חוויה משמעותית – קהילה הבנויה על חוויה משותפת, המחברת בין החברים השונים, יכולה להוות בסיס חזק. חוויה זו יכולה להיות אירוע בריאותי אותו חווה כל אחד מהחברים, מוסדות לימודים משותפים, וכל אירוע מכונן אחר. ככל שהחוויה משמעותית וחזקה יותר, כך יהיה קל יותר לחברי הקהילה להיבנות סביבו. דוגמאות לכך ישנן למכביר, שהמוכרות מביניהן הן קהילות של אנשים שהבריאו ממחלות קשות.
• יצירה משותפת – חברי קהילה יכולים ליצור ביחד כדרך לבנות את הקשרים והגשרים ביניהם. זו יכולה להיות יצירת אומנות משותפת, יצירה של תוכן או פלטפורמה טכנולוגית, ועוד ועוד. דוגמה טובה לכך היא של ארגון TOM – Tikkun Olam Makers, המכנס מתנדבים לאירועים בו הם יוצרים עזרים טכנולוגיים המסייעים לנכים. יצירה משותפת מעין זו מאחדת ומגבשת את הקהילה סביב מוצר ספציפי, עליו עבדו ימים מספר.
• מנהגים, מסורות, זהות, סמלים – קהילה חזקה נבנית סביב, או בונה לעצמה את כל האלמנטים הללו. חברי הקהילה שומרים על מנהגים משותפים, יודעים לספר מסורות משותפות, הם בעלי זהות מסוימת, ויש להם סמלים עימם הם מזוהים. קהילה דתית בד”כ תציג אלמנטים רבים כאלו, אך לא רק. קהילת “אבא פגום” היא דף פייסבוק העוסק באבהות, בו יש עשרות אלפי חברים. חברי הקהילה לקחו את לוגו הקבוצה והפכו אותו לסטיקר, אותו ניתן לראות על המוני מכוניות ברחבי ישראל. זהו סמל משותף, המסייע בחיבור הקהילה.
• שימור ידע ומידע – קהילה, ובמיוחד אלו הפונות לקבוצה מקצועית מסוימת, יכולות לפתח ידע רב. אם קהילה כזו תשכיל לשמר את הידע  שנשמר אצלה, היא תוכל לחזק את הערך אותו היא מעניקה לחבריה, ולבנות בסיס ליצירה משותפת.

שייכות לקהילה

כפי שראינו, ישנם אלמנטים רבים עליהם מתבססת קהילה, ושקיומם מלמד על חוזקה שלה.

לאחר שראינו מהם האלמנטים הללו, עולה השאלה: איך נגרום לאנשים לרצות להיות חלק מהקהילה שלנו? ישנם חמישה מאפיינים אותם מחפשים אנשים, ובמיוחד כשהם רוצים להיות חלק מקהילה.

1. משמעות – חברי הקהילה חשים את המשמעות בשייכות שלהם לקהילה
2. שייכות – חברי הקהילה מרגישים שייכים
3. אכפתיות – אכפת לחברי הקהילה אחד מהשני
4. אמון – חברי הקהילה מביעים אמון אחד בשני ובגוף הקהילתי עצמו
5. הדדיות – חברי הקהילה נותנים ומקבלים, וההחלטות לא נעשות בלעדיהם

אחת מהסיבות שאנשים רוצים להצטרף לקהילות, זה כי קהילות אלו מעניקות להם ערך. את הערך הזה ניתן לחלק לדרגות שונות:

1. פונקציונלי: חוסך זמן וכסף, מפחית סיכון, מחבר, מקשר, מארגן, מפחית עבודה, מגביר איכות וגיוון, מודיע ומעדכן וכו’
2. רגשי: מפחית חרדות, ערך נוסטלגי, איכות חיים, כיף וכו’
3. משנה חיים: מעניק תקווה, מוטיבציה, שייכות וכו’
4. שינוי חברתי: התעלות אישית

את הפירמידה המלאה (באנגלית) ניתן לראות בתמונה הבאה:

 

ככל שנדע להשכיל להעניק לחברי הקהילה שלנו ערך גדול יותר ויותר, הם ירצו להיות חלק מהדבר הזה.

אז בסדר, הבנו מה בונה קהילה חזקה, ומה גורם לאנשים לרצות להיות חלק מהקהילה. אבל איך גורמים להם להיות יותר מעורבים, ולקחת חלק פעיל בנעשה בה?

את המעורבות של חברי הקהילה שלנו ניתן להציב על גרף הולך ועולה. חלק גדול מחברי הקהילה יהיו מעורבים ברמה נמוכה (יחתמו על עצומה, יעשו לנו לייק), וככל שנצליח לערב יותר ויותר אנשים, יהיו יותר חברים שייקחו אחריות על מספר הולך וגדל של פעילויות, עד לרמה שחלקם כבר יעסקו חלק משמעותי מיומם בניהול פעילויות בקהילה. ברור שמספר האנשים שייקחו אחריות מלאה הולכת וגדלה הוא קטן, אך אנו צריכים גם לדחוף אותם לשם, וגם לאפשר להם לקחת אחריות ובעלות בעצמם.

חשוב להבין שאין הרבה אנשים שיכולים להרשות לעצמם להיות מעורבים עד מעל הראש בקהילה אותה בנינו. אבל בבנייה נכונה של קהילה, לאט לאט נצליח למשוך את “המשוגעים לדבר” לקחת על עצמם יותר ויותר. ככל שנדרשת השקעה גדולה יותר, יהיו פחות אנשים שיוכלו להתחייב לה, אך אם הבסיס הקהילתי יהיה חזק ומבוסס – נצליח למצוא את הבודדים שיסכימו לקחת על עצמם את התפקידים הגדולים והמשמעותיים.

ואחרי שהבנו את כל זה, עדיין נותרה שאלה חשובה – איך מודדים את החוזק של הקהילה שלי? אז גודל הוא בהחלט לא המדד הנכון. קהילה נמדדת על פי רמת ההיכרות, האינטימיות בין החברים ותחושת השייכות שלהם אליה. אלו המדדים הנכונים לקהילה, ועל פיהם נבין האם אנחנו בכיוון הנכון.

כדי לעזור לכם לענות על כל השאלות הללו בארגונכם, ולהבין איך לבנות נכון את הקהילה שלכם, מצורף דף שפותח על ידי ארגון CommAgain, בו תוכלו לעשות שימוש כדי לבנות נכון את הקהילה שלכם. בהצלחה!