כתביסט

עיתונאים צריכים את האקטיביסטים לא פחות משאקטיביסטים צריכים את העיתונאים

כשמבקשים ממני להציג את עצמי אני אומר שאני כתביסט, שזה שילוב של כתב ואקטיביסט.

אקטיביסטים דופקים כל הזמן בדלת של התקשורת ומרגישים שהם צריכים אותה כדי לקדם את המאבק שלהם. אבל האמת היא, שעיתונאים צריכים את האקטיביסטים לא פחות. הם צריכים נושאים חמים, שמשפיעים על החיים של האנשים, ואוהבים לעקוב אחרי שינויים ופעולות בעקבות הכתבות, לא פחות מהאקטיביסטים.

אבל סדר היום של העיתונאי שונה באופן מהותי, וצריך להכיר היטב את המגבלות שלו כפי שעסקנו בהם לעומק כאן. למרות זאת, אנחנו רואים בארץ ובעולם התפתחות של עיתונאות אחרת. עיתונאות שלוקחת את חכמת ההמונים ברצינות:

עיתונאות שמקבלת אינדיקציות מהשטח מה לחקור. בקרן התחקירים העצמאית אנשים מציעים הצעות לתחקירים, והתורמים הם אלה שבוחרים אלו מהם יבוצעו

עיתונאות שמסתייעת בקוראים במחקר ובאיסוף הנתונים. באחד הפרויקטים שלי בקשתי מאנשים ששוכרים דירות מחברי כנסת לצלם את החוזים.

הקהילה האקטיביסטית שסביב ה'כתביסט' יכולים לייצר לחץ, שחושף את הנתונים הנדרשים. לחץ יכול להיות לחשוף יומנים, לחשוף הון, או כל פרט אחר, שהוא  מרכיב משמעותי בסוגיה הרלוונטית. כך הידע שנוצר בזכות הקהילה, גדול יותר ומשמעותי יותר.

סיירת השקיפות מפעילה את הלחץ הזה.

זה נדרש היום בעיקר בגלל שהעיתונאות הקלאסית נתונה בשלשלאות: יש ריבוי של אינטרסים ותלות בממשלה ובבעלי הון, וגם, אין לה  מספיק תקציבים להיכנס לעומק, לתוך עמותה או רשת של עמותות. המציאות של קהילה שמסמנת את המטרות, ובונה בהובלת 'כתביסטים' את בניית הידע שסביב הסיפור, מייצרת אופי חדש של כתיבה עיתונאית אקטיבית – שמייצרת לקורא ערך מסוג אחר לגמרי: מצרכן פסיבי של תוכן הוא הופך לחלק מקהילה אקטיבית.

 

מתוך אתר "מאה ימים של שקיפות"
%d בלוגרים אהבו את זה: